פעם בשנה בערך מותר לוותר על ההצטנעות הקבועה ולהגיד בפה מלא – כיף אצלנו. אז אז צללנו לתוך הארכיון הענק שלנו מהשנה האחרונה ומצאנו הופעות, סטים, כתבות ובעיקר הרבה פאן גם למי שפספס בזמן אמת
תאריכים אקראיים שנקבעו על בסיס ספירה נוצרית זה מוזר והכל, אבל גם הזדמנות נהדרת לעצור לרגע, להביט אחורה ולהגיד - "בונא, נחמד שזה קרה". לכן הבטנו אחורה עד שנתפס לנו הצוואר וחזרנו עם כמה מהדברים המהנים ביותר ששמרנו לנו (ולכם, אל תעלבו) בארכיון מ-2018. הנה כמה מההופעות, המסיבות והכתבות הכי מיוחדות שהולדנו השנה לאוויר העולם.
ההופעות
הרחבה המפנקת של בית רומנו מספקת את החלל המושלם להופעה, והשנה ניצלנו אותה למגוון רחב במיוחד של הופעות מגוונות במיוחד. כך, למשל, גררנו את התזמורת הקאמרית כולה לטעום מהפיצה ולנגן קונצרטים שלא תמצאו באולמות המעונבים שהם רגילים להם. הם בתורם הרימו לאום כולתום, עשו את פטר והזאב עם רועי חסן וניגנו מופע המחווה לג'יי דילה יחד עם מיגל אטווד פרגוסון.
מעבר להם, הבאנו גם את פסטיבל הג'אז הירושלמי כדי להתפרע בג'אם חוצה דורות במסגרת סדרת האירועים ג'אז זה מגניב, אירחנו את נסיכת הגריים הלונדונית Alicai Harely, הרמנו מימונה עם ריימונד והאירופאים ולבסוף נתנו את הבית שלנו לכת המופרעת של המסך הלבן לעשות בו כרצונם. הוא עדיין לא מסכים להגיד לנו מה בדיוק קרה שם.
עוד הופעות שיעשו לכם כיף בצוואר ובנפש: סשני לטין ג'אז לוהטים במסגרת ג'אז זה מגניב, זיו המוכשרת משיקה אלבום בעברית וחברי לייבל ההיפ הופ שיגולה מרימים אחה"צ חגיגי.
הסטים
הלחם והחמאה, הסיבה שאנחנו קמים בבוקר ומה שאנחנו שמים בתה המיוחד הזה רגע לפני שאנחנו צוללים למסע לתוך התודעה. גם השנה אספנו מאות (!) שעות של מוזיקה מאת מיטב הסלקטורים מהארץ והעולם. אירחנו את Gilb'R, הראש הצרפתי של ורסיטייל רקורדס, לסט אולפני חמים, גררנו את איש Red Light Record קליפסו סטיב לסט לייב במסגרת ליין הסלקטורז של בית רומנו והשארנו את המפתחות לאולפן אצל עמיחי מטיאס מבאוהאוס שאירח את די.ג'יי סנטרל לסט מעמיק.
עם כל הכבוד לחבר'ה שבאים לבקר אותנו מחו"ל, כמה מהתקלוטים הטובים ביותר ששמענו השנה הגיעו דווקא מתוך הנגמ"ש – יואב סער ועומרי כהן תחת השם UFM (Unidentified Flying Music) סידרו אותנו עם סט אקלקטי שעדיין עושה לנו גליץ' בשכל ובני הדור הבא עמיץ וקיד קוקו שרפו את הרומנו בסט היפ הופ וברחו לפני שהספקנו לחייב אותם על הוצאות מכבאי האש.
עוד סטים שישאירו אתכם עם גב תפוס אבל בקטע טוב: אביגד נותן מוזיקה לצייר איתה שכיף לשמוע גם בלי יכולת ציור, המסך הלבן נעים בין חלומות אנלוגים לסיוטים דיגיטליים וצמד חברי GCG737 קלמן ודור 3 עישנו אותנו עם מלא טראפ.
הטקסטים
אנחנו מאמינים שמוזיקה זה יותר מסתם גלי קול – זו שפה, תרבות, היסטוריה והגרעין הפועם של הלב שלנו. לכן חשוב לנו להעמיק קצת יותר לתוך הגרעין הזה במגזין תדר, והשנה היו לנו כמה כתבות ששמו את המוזה במוזיקה. סליחה, שכחנו להכניס את ה-ה'. צללנו למחילת הארנב עם סקירה היסטורית של תולדות האסיד במוזיקה הישראלית, בחנו איך האינתיפאדה השפיע על המוזיקה הישראלית ואף לקחנו על עצמנו את המשימה המאתגרת ביותר – לנסות להבין האם גל השאנטי של ראשית המאה באמת היה גרוע כמו שזכרנו.
אבל מוזיקה היא לא רק השירים שמלווים אותנו, אלא גם הצלילים שאנחנו בקושי שמנו לב אליה, מרחפת סביבנו כהרגל זניח אך חשוב. כך למשל, ניסינו להבין איך מוזיקת משחקי המחשב התפתחה לאורך השנים ומאיפה הגיעו כל סרטוני היוטיוב הרכים האלה ומה בעצם זה לו-פיי היפ הופ. הרבה מילים על הרבה צלילים ושנחיה לשנה הבאה.
עוד כתבות שיובילו אתכם לעולמות מופלאים אבל בלי הפחד למות: ניסינו להבין למה הספוקן וורד הישראלי תקוע במקום, פיענחנו את החידה שהיא ג'יי דילה ושוחחנו עם המלחין האגדי נועם שריף רגע לפני שהלך לעולמו. אוקי, אולי עם קצת פחד למות.
