סיפון מיני אמביאנט פסט
בשבת הקרובה חבורת הסיפון (SIFON) ישתלטו על רחבת הבלנטיינז שבתדר למיני פסטיבל אמביינט, 6 שעות של צלילות ודקירות עם לייבים אמביינטים אודיו ויזואלים לצד תערוכה סיפונית של הקולקטיב וחברותיה. כל זה קורה לכבוד יציאת רייליס האמביינט/סינמטי APART שהופק על ידי אביעד סינמנס ויצא תחת הלייבל של הקרו המבטיח.
האזנה לריליס > כאן!
למי שלא מכירה: סיפון הוא לייבל/קולקטיב/פלטפורמה/לין מסיבות ולייבים מקומי המוביל גל חדש ומרענן שחוקר את הרחבה ומחוץ לה, תוך יצירה וחפירה במוזיקה לא קונבנציונלית. ז׳נראים הם לא שם המשחק, שעטנז אין סופי לצד סטייט אוף מינד סיפוני הוא הדיבור.
לכבוד האירוע המרגש ביקשנו מארבעה ממשתתפי המיני פסטיבל להמליץ לנו על אחת מיצירות האמביאנט שנגעה בהן/השפיעה עליהם/שניתה להן את התודעה.
זואי פולנסקי:
William Basinski - dlp 4
היצירה שבחרתי להמליץ עליה היא dlp 4 של וויליאם בסינסקי. היא חלק מהאלבום The Disintegration Loops III, וחלק מסדרה של יצירות שהופקו כולן באופן דומה: בזמן שבסינסקי ניסה להעביר לופים ישנים של טייפ לפורמט דיגיטלי, סרטי הטייפ שלו החלו להתפרק. ההקלטה בעצם מתעדת את תהליך ההתפרקות וההתפוררות שלהם. בסינסקי הקדיש את ההקלטות לקרבנות אסון התאומים, שהתרחש במקביל לסיום ההקלטה של הפרוייקט.
הלופ הספציפי שהתפוררות שלו מתועדת בטראק הזה מרגש אותי במיוחד. הוא כמו יהלום של עצבות, אינסופי ביופיו. הוא פוגש את הבלתי נמנעות של הזמן ונשחק ונשחק, ובסינסקי נותן לך לחוות איתו את השחיקה בלי שום מניפולציה, בלי שום הגברה של רגש. יש התמסרות מוחלטת לתהליך, וקל לשכוח שיש נקודת סיום, באיזהשהו אופן אין משמעות בכלל לנקודת הסיום או לרגע שבו לא ישאר יותר לופ. אז כשאני מקשיבה ליצירה הזאת אני מרגישה הכי רגועה בעולם, ושאני מצליחה להשלים עם זה שהכל הולך ונשחק ונעלם...
קרם גוף:
Kareem Lotfy - Fr3sh
בחרתי בפראש של קארים לופטי מתוך Mono No Aware. אחד מאוספי האמביאנט החשובים שיצאו בשנים האחרונות. מדובר באוסף שללא ספק השפיע ברמה מטורפת על הדור החדש של מפיקי הז׳אנר. במשך שנה וחצי שמעתי חלקים מהאוסף כמעט בכל לילה.
מדובר באוצרות ברמה הגבוהה ביותר שנעשתה ע״י הבוס לייבל של ״PAN״ ביל קוליגס. ביל אסף ואיגד עבודות אמביינטיות שונות ומגוונות שנעות על הסקאלה הרחבה מאוד של הז׳אנר ובו זמנית מתחברות לאלבום מושלם שהוא מסע ארוך של שעה ורבע שעובר מהר כמו קורקינט חשמלי באלנבי.
מרגיש שהרבה השתנה מאז שהמושג אמביינט הופיע לראשונה בסבנטיז סביב יצירות של בריאן אינו האגדי ושהאוסף הגדיר מחדש מה זה אמביינט בשבילי.
סער רוז:
Merzbow - Requiem
בחרתי את השיר הזה כי בשבילי יש הרבה מאוד שקט ברעש. אמביינט בשבילי זה מוזיקה לחלום איתה, לחשוב איתה, לעשות איתה מדיטציה, לצלול לתוכה.
זה יצירה שמאוד השפיעה עליי ובעצם מסומפל בה שיר אחר שמאוד אהוב עליי והוא בעצמו מעין שיר אמביאנט אולי.
מרזבו ובכללי כל הגל של הנויז היפני מאוד השפיע עלי, בשבילי זה מוזיקה שלמרות כל הכאוס והרעש היא מביאה איתה המון רוגע.
כנפיאל:
la monte young - the well tuned piano
The Well-Tuned Piano (Arr. for Guitar)
היצירה הזו בעצם הייתה המבוא שלי לדרון (drone) אמביינט. זו יצירה באורך 6 שעות של המלחין לה מונטה יאנג שהתחיל את הזרם הזה לאחר מלחמת וייטנאם. אני שומר חסד תמידי לקטע הזה מכיוון שהיווה לי השראה ופס קול להרבה מאוד מתהליכי היצירה שלי כצייר, ואפילו התנגן בלופ לאורך כל תערוכת היחיד הראשונה שלי.
סיפון, מיני אמביאנט פסטיבל יתרחש ביום שבת הקרוב, 16:00 אחה״צ במתחם הבלנטיינז שבתדר. הכניסה חופשית.