הפלייליסט מחליף את האלבום, אלבום הקריסטמס השחור ואיך לעזאזל גבר יפני בן 77 מצייר כל כך יפה באקסל? טור הלינקים השבועי
1. מאמר מרתק על חפירה היסטורית של שירים אמריקאים ישנים, כולל ההמנון, והתייחסות להקשרים ההיסטוריים שלהם. שירים לבנים שנכתבו על ידי אנשים לבנים ונושאים בתוכם גזענות. לא תמיד שמים לב בכלל מהו הטקסט המושר על ידי ההמונים וכדאי, במיוחד בתקופה שנראה שהגזענות חוגגת בה, לתת את הדין מהם הטקסטים האלה בכלל.
2. החלק השני של סיכום השנה של בנדקמפ, כמובטח מלפני שבועיים. אחד הסיכומים הכי ורסטיליים ומרתקים שיש. הנה מקומות 40-21 והנה מקומות 20-1. מעבר לכך, סיכום נפלא נוסף של Aquarium Drunkard, אחד הבלוגים האהובים עלי ברשת.
3. אני לא יודע איך אתם שומרים את הלינקים שמעניינים אתכם. אני משתמש ב-Pocket . באתר כזה שמטרתו שמירת לינקים מעניינים, תהיו בטוחים שכמויות הדאטא שלהם הן גדולות ואפשר להסיק מהם הרבה. בין היתר, לבנות Year In Review מרתק.
4. כמובן שהוא חייב להיות יפני. גבר בן 77 מצייר ציורים באמצעות אקסל. במקום שבו רוב האנושות מפחדת פחד מוות מאקסל, הבנאדם בונה נופים יפנים באמצעות התוכנה הזו.
5. האלבום מת. פלייליסטים זה השיט. המלצות של אלגוריתמים שיביאו לך את הלהקה הבאה שתהיה החיים שלך, או פלייליסטים ערוכים של האלוהימים החדשים של עולם המוזיקה – עורכי פלייליסטים בשירותי סטרימינג. בקיצור, כל הצריכה השתנתה. הגארדיאן עם מאמר על כל זה ואילו באזפיד עם ראיון עם עורכי פלייליסטים בספוטיפיי.
6. אחד המדורים היותר מעניינים ב-NPR הוא The Record. גם הוא שואל שאלות לגבי הקונטקסט של מוזיקה, חילופי התפקידים בין שדרני רדיו לעורכים מוזיקליים בשירותי סטרימינג ואיך השינויים האלה מתווים דרכי צריכה חדשות לחלוטין לחיינו המוזיקליים.
7. NPR עם טור ארוך על הנשים ששברו לרוקנרול את הצורה ואת התפיסות המוקדמות וגם – איך הם אוהבים – רשימת 150 אלבומים של נשים.
8. שומעים את אותה המוזיקה פעם אחר פעם? אוהבים לשמוע דברים בלופ ומתוסכלים מכמה החיים במעגלים? ובכן, יש הסבר למה רפטיציה (חזרתיות), הופכת הכול למוזיקה.
9. אחד תום יורק, אחד פלייליסט בחירות שלו, אחד ספוטיפיי שבו זה קרה.
10. כשמקשיבים לאלבומי כריסטמס של פיל ספקטור והביץ' בויז, אפשר ללמוד מהמוזיקה הרבה על התקופה ועל מצב הרוח. כשמקשיבים לתקליט אוסף כריסטמס אפלולי, שמורכב מקטעים שנבחרו על ידי מייקל אסטבן מהלייבל האדיר Ze Records, אפשר ללמוד הרבה על ניו יורק של 78 ועל מצב הרוח שלה. הסיפור על אלבום הכריסטמס השחור, לחובבי נו-וייב והסביבה, אבל לא רק.
