בימי עומס מידע שכאלה, גם אם נעבור על כל סיכומי השנה נפספס כל כך הרבה מוזיקה טובה. לכן אספנו מאנשי תדר את המוזיקה שכנראה פספסתם ב-2017, כדי שיהיה לכם עוד סיכום שנה שתוכלו לפספס ממנו דברים
Jonwayne - Rap Album Two
מתן שרון (עורך מגזין תדר)
ג'ונוויין לא נראה, מתנהג, מדבר או מרגיש כמו היפ הופ, עם לוק של ישו עם התמכרות לדונאטס ושם שמקדש את אחד מאותם הגיבורים הלבנים שצ'אק די כל כך שנא. ועדיין, "Rap Album Two" הוא לא רק אלבום ראפ שני, אלא אלבום ראפ מעולה, מעניין וחכם להפליא. ג'ונוויין יוצר את הביטים, כותב ומבצע הכל לבדו, ועם קול עמוק ומרושל, אווירה בודדה להחליא ודיכאונות שמוגשים באופן מתוחכם, מדובר באחת ההפתעות המעניינות יותר של השנה. חוץ מזה, שיר הסיום הוא אחד מהשירים המרגשים ומעוררי ההזדהות ביותר של 2017.
Music From Memory
אודי ניב (אחראי תוכן תדר)
קשה לאפיין שנה מוזיקלית ע״י אלבום, אמן ואפילו לייבל או ז׳אנר. ובכל זאת, מיוזיק פרום ממורי הוא לייבל שפועל בצורה הכי נכונה, מרשימה ופוגעת לרוח התקופה בשנת 2017 ולגמרי אפשר לתת לו (ובעיקר לאנשים שמאחוריו) את התואר ״טייסטמייקר״. חבורה של דיגרים הולנדים ותיקים, שאצרו יחדיו ריליסים מקוריים לצד הוצאות מחודשות ואוספים של קטעים נדירים, בעיקר מהאייטיז ומכל העולם, ולרגע אחד לא השכילו להתחנף לקהל שלהם. כן, הם מיתגו את עצמם נכון, וגם היו להם כמה חברים נכונים מתחילת הדרך כמו חברי תחנת הרדיו וחנות התקליטים רד לייט רדיו, אבל אבל, טאקו וג׳יימי טילר (וגם ג׳ון גומז, שיחדיו הם מרכיבים את MFM סאונד סיסטם) שיחקו את זה במינון המדויק שבין הלב לראש, הגיעו אל הבמות הכי נחשבות בפסטיבלי המוזיקה האלקטרונית ומכרו אלפים של תקליטים שסביר שלא היו מגיעים לאוזניים כה רבות בלעדיהם.
13 (!) אלבומים הוציא השנה הלייבל, שזה המון לתקופתנו, בהתחשב שלא מדובר בסינגלים ושהם כוללים בתוכן ניו אייג׳, אמביינט, אלקטרוניקה, דאב, אקספרימנטל, פולק, טכנו ועוד. דאמננננ, אפילו יש להם מספיק סטייל כדי להוציא ריליס של דאמ(ננננ)-פאנק תחת שם בדוי. בין אלבומים בולטים במיוחד כמו האוסף "Outro tempo", "Richenel" או "Denis Mpunga" והביקור הבלתי נשכח שלהם בליין הסלקטורס של הרומנו, אחד האירוחים הכי מהנים שחוויתי השנה בתדר ואחת המסיבות המיוזעות של המקום, מדובר בלייבל שעשה לי את השנה ואף הצליחו להיות שותף בה בהרבה מובנים.
Sefi Zisling - Time Grove Selection
צח בר (מבעלי התדר)
את הסדרה ״טיים גרוב״ אני אוהב במיוחד, שואוקייס מרהיב של ג׳אז פוגש ביטים - יובי פוגש ג׳אזיסטים - אשר נפגשים לכמה ימים להקלטות וממשיכים לתהליך בישול ארוך באולפן של יובי ״ריג׳ויסר״ חבקין. את ספי ציזלינג אני יותר מאוהב - ממש מעריץ. אחד המוזיקאים והאנשים החכמים, המוכשרים והנעימים שפגשתי. אלבום הבכורה של ספי, אשר צבר קילומטראז׳ בהפקות והקלטות באומת הגרוב המקומית, הוא הזדמנות ראשונה לשמוע את ספי בפרונט - גם ביצירה וכתיבה של הקטעים, הן באסטטיקה וכמובן בסולואים על גבי החצוצרה המרגשת שלו. אני לא מכיר אנשים שלא אוהבים את ספי האיש, ותכלס אני גם לא מכיר איש שלא עף על האלבום המושלם הזה. כיף לי כעת.
Lone - DJ Kicks
רן ברנע (סגן עורך מגזין תדר)
האמן הבריטי Lone (שהופיע באירוע השני של התדר במוזיאון תל אביב), מביא לנו אוסף דיג׳יי קיקס משובח מאין כמוהו, המאגד את השראותיו, צליליו וזיקותיו של הדיג׳יי והמפיק. מהאולדסקול הקינקי אך צבעוני של מאדליב תחת Lootpack, להאוס הפ׳אנקי של Ross From Friends, האמביינט המתוחכם והמחמם של בוארדס אוף קנדה ואף בי סייד של רדיוהד, הוא מצליח להלטט במקצועיות בין ז׳אנרים ומקצבים שונים לכדי מיקס קוהרנטי וממיס, שגם ההדס וגם הקלאברים יוכלו לרקוד לצליליו.
King Gizzard And The Lizard Wizard with Mild High Club - Sketches Of Brunswick East
גולן אלצור (מלצרית בתדר)
למזלי, קינג גיזארד החליטו להוציא חמישה אלבומים השנה, ולכן אני אמליץ על הלאבצ'ילד שלהם עם מיילד היי קלאב. התיאור הכי מדויק שאפשר לתת לאלבום הזה הוא יום שימשי יפה של נחיתת חייזרים מהחלל החיצון. בהצלחה לכולנו.
Pan Daijing- Lack
איציק אביזוהר (טכנאי שידור ברדיו תדר):
אלבומה הראשון של אמנית הפרפורמנס והמוזיקאית הסינית שמתגוררת בברלין. האלבום הזה הוא מאין מסע בין השינוי התרבותי שלה והמנטלי, רגעים מוסיקליים קסומים שמעוותים לסאונדים מורטי עצבים.
Job Jobse Boiler Room Set
גל כדן (טכנאי שידור בדריו תדר):
אנשים מתחת לגיל 30 כמעט ולא שומעים אלבומים. אני בן 33 ואפילו אני, אספן מוזיקה אובססיבי, כבר כמעט ולא מוצא את עצמי מאזין לאלבום שלם מהתחלה ועד הסוף. האלבומים של ימינו הם המיקסים - אלבומים ממוצאים של אוצרי מוזיקה מטעם עצמם. חלקם, כמו יוב יובסה, אפילו לא יוצרים מוזיקה. בעידן הפגזת המידע, הם הסדרנים, הם קושרים את הפרחים יחד לזר, הם מפרשים לנו את התרבות האודיטורית של המאה ה-21. המיקס הזה של יוב יובסה הוא מה שהמוזיקה היום - כל כך רגעית, אישית ונקודתית שהיא מצליחה להתחבר לדבר האוניברסלי הגדול ביותר - להיות יחד במקום שהוא מעבר למילים.