צללו לתוך אוצר מיקסטייפים משוחזר, תכאבו עם ג'יימס מרפי ונסו להבין למה התכוון זוהר כששר "במזוזה אני עבד". טור חדש שיפתח לכם את הראש לקראת השבוע
1. פשוט אוצר. מיקסטייפים שעברו לאחרונה הסבה לדיגיטל. יש שם די.ג'יים מסן פרנסיסקו, אייטיז, ניינטיז, טכנו, האוס. ואו. ואו. ואו.
2. הצד הפסיכדלי של אוסטרליה זוכה פעם בשלושים שנה בערך לכבוד על ידי שאר העולם. מה שהתחיל בצ'רצ', נמשך בטיים אימפאלה והיום בעיקר נשאר עם קינג גיזארד וסדרת ה'אלבום בשעתיים' שלהם. שווה לפזול לצד הזה של העולם אם אתם אוהבים את המוזיקה שלכם טבולה באסיד. בנדקמפ הכינו לכם רשימה.
3. אם הזכרנו פסיכדליה, אחת התנועות המרתקות ביותר בשכונה הטריפית הייתה ה-Paisley, התשובה האייטיזית-מערב-אמריקאית לז'אנר. בקצרה – חולצות פרחוניות. בארוכה – איזה אלבומים אלוהים. כתבה מעולה של הגרדיאן.
4. ג'יימס מרפי הוא קול. אבל הוא גם ערימה של כאב חשוף. כתבה יפה שמתארת למה "Someone Great" הוא השיר הגדול ביותר שנכתב על אובדן.
5. פיצ'פורק מציגים את מצעד ספרי המוזיקה של 2017. יש ברשימה הזו טייטלים סופר מחרמנים. אני מוסיף מצידי את המובחרים שלי השנה, על אף שיצאו לפני – "How Music Works" של הצדיק דיוויד ביירן, ואת The Jazz of Physics
6. שנים שאני שואל את עצמי מה הכוונה "במזוזה אני עבד". כן, כמו בשורה הזו מ"נכון להיום". כלומר, אני מבין שזה נובע מהקונספט של לרצוע אוזן למשקוף, אבל למה להיות עבד למזוזה? אתה הרי עבד למעביד, וזה מתבטא ברציעת האוזן שלך למשקוף\מזוזה. וגם, מה פתאום לרצוע למזוזה? למה ככ גבוה? למה להוסיף את ה-10% התעללות בעבד? גם ככה החיים קשים. והאם זה במזוזה או למזוזה? אז הלכתי לחפש מה הסיפור עם העבד והמזוזה ומצאתי סיפור מושלם על חיפוש עיקש אחרי האמת, השיר של זהר, מיהו שאול בן שאול ומיהו משה בן שאול והתערבות על ארוחה.
7. העולם של סאן רא הוא גדול ועמוק ומופרע ומדהים ומטלטל ודה-פאק. לא נעים לי לקרוא לו מוזיקאי ג'אז כי זה יקטין את תכולתו של האיש. אבל אם מסתכלים על המושג ג'אז בתור שם נרדף למחשבה רדיקלית, במובן של חיפוש אחרי חופש מחשבתי ותנועתי והטמעתו בעולם - ובכן, סאן רא הוא ג'אז. בנדקמפ מציגים את המדריך לסאן רא, לרגל הכנסת הקטלוג שלו לפלטפורמה.
8. רשימת האלבומים שראוי היה לחכות לה, במיוחד אם אתם סקרנים מוזיקלית ופתוחים באוזניים. בנדקמפ עם רשימה אולטימטיבית של האלבומים הטובים ביותר שיצאו השנה באתר. 99 אחוז ממנה כנראה לא תכירו. לחלק א'. לחלק' ב'. בטור הבא חלק שלוש וארבע שטרם יצאו.
9. למה כשאתם שומעים את השיר הכי טוב שיכול להיות באותו הרגע יש לכם עור ברווז? והאם לברווז יש עור אדם כשהוא שומע את אותו השיר? טוב החלק השני של השאלה הוא המצאה, אבל יש תשובה על החלק הראשון.
10. Mixmag בוחרים את עשרים הדי.ג'יים הפורצים של השנה והרוב נשים – משמח לאללה
11. ואם כבר דיג'יים, רזידנט אדווייזר ריכזו כמה דיג'ייז עם טעם משובח בפסקולים וכולם הכינו פלייליסטים!
12. הארי פארטץ' הוא שם ידוע בסביבות המוזיקאים הקלאסיים מודרניים, אבל אם לא נבהלים רגע מהתיוג, הסיפור של הארי פארטץ', שהמציא מחדש את עולם הקומפוזיציה, בדרכו, הוא סיפור מרתק על סטארטאפיסט עקשן ומשונה. כשקוראים לו סטיב ג'ובס אנחנו קונים את הביוגרפיות שלו בערימות. שווה לתת לפארטץ' את ההזדמנות לקחת אתכם לעולם המשונה שלו. אפשר להתחיל בדוקומנטרי הזה.