רגע לפני שהוא משיק אלבום חדש ואחרי שעבד עם בערך כל ראפר בישראל, די.ג'יי מש חולק שישה סיפורים ששרדו את כל השאכטות בעולם. אז למה סדאייל פוצצו פאנקיסטים?
כשאני הייתי אשם בהופעה הכי גרועה של פיזדה פאמילי
"ההופעה הראשונה של פיזדה היתה בבר הפרילנד, שזה מין בר עם אולם הופעות קטן למעלה שאירח בעיקר להקות רוק. החבר'ה של אחי ישבו שם ואנחנו היינו הילדים שנותנים להם גם, לא נעים לי להגיד בני כמה היינו כשישבנו שם. בשלב מסויים פירגנו ונתנו לנו גם להופיע שם. סרגיי, הבעלים הגמור, אהב את השם שלנו - פיזדה.
באותו הזמן קניתי פטיפונים ותקליטים והתלהבתי מאוד שאני מופיע עם פיזדה, וזו היתה ההופעה הכי גרועה שהיתה להם בחיים – בגללי. ברמה שאמרתי להם 'טוב, אני חוזר להתאמן. תמשיכו בלעדי וכשאהיה מוכן אני אבוא'. תמיד רציתי להיות סקראצ'ר בלאגניסט וניסיתי לעשות את זה בזמן ההופעה, ופשוט הרסתי את השירים, דפקתי מיקס שלא יושב על הביט, סקראצ'ים על השיר שמנגן, דבר שלא ידעתי שלא אמורים לעשות כי זה מוציא מהקצב. אחרי שחברים שלך אומרים לך 'מש, לך תתאמן' אתה מבין כמה זה חשוב להיות די.ג'יי טוב אם אתה רוצה להיות חלק מהופעה. התאמנתי יותר משנתיים לפני שחזרתי לעבוד איתם".
כשסאבלימינל חשב שאני יודע לשיר
"עם סאבלימינל לא היו לי הרבה הופעות. הוא הופיע טיפה עם די.ג'יי אלארם אבל כשיצא האלבום השני שהביא לו הרבה הופעות אלארם היה עסוק. אז הוא קרא לי להופיע איתו, זה היה טבעי. לא הרבה אחר כך הוא התחיל לעבוד עם די.ג'יי עמי, כי אני הייתי הניסוי שלא צלח.
בזמנו היה לו פתיחה עם השיר "באנו חושך לגרש". הוא שמע את הקול שלי, יודע מי אח שלי (מאור כהן), עשה אחד פלוס אחד ואמר לי 'אני רוצה שתשיר את הפתיח'. עכשיו, לא האמנתי לו שאלארם שר כי לאלארם יש מבטא של פיתה, אבל סאב היה גדול והוא הצליח יותר מכולנו ואני זרמתי. התחלנו את המופע ואני שר את הפתיח, ומבחינתי שרתי טוב. איך שנגמרת ההופעה הוא מיד אומר לי 'מש, אל תשיר יותר'. שרתי את זה כל כך גרוע שהוא היה צריך לבקש. אבל הטאקלים האמיתיים היו בוואן, כי אני ואילן באבילון רצינו לעשן. היו מכריחים אותנו לעשן בחוץ. זה לא החזיק מעמד הרבה זמן".
כשפסטיבל ההיפ הופ שרף לנו את הראש
"היה פסטיבל היפ הופ אגדי שצ'ולו אירגן ב-2001 שכמעט כל ההיפ הופ הישראלי ירד לאילת. הטיול הזה התחיל בשבע בבוקר, אני באתי עם מאג'ימן ולא ישנו כל הלילה כי עשינו כל הלילה שאכטות. הגעתי עם כאב ראש וסיפרתי לחברי פיזדה, שכבר היו הלהקה שלי, ולאט לאט גם להם נהיה כאב ראש. כהגענו למלון היה בלאגן. סוניק היה צעיר יותר, אז תקעו אותו בחדר עם ברייקדאנסרים, ולנו היה חדר כפול עם שתי מיטות על חמש אנשים, אחד מהם היה אורי מוהליבר, חבר היפי של אדם שבא לצלם את ההופעות. סוניק ביקש להצטרף אלינו, כך שכולנו יושבים עם כאב ראש מטורף ומתלבטים אם ללכת לישון ארבע שעות לפני ההופעה.
רגע לפני שהלכנו לנוח אורי אומר 'אה, יש לי משהו מדהים לכאב ראש' ומוציא טייגר באלם (משחה סינית טבעית המיועדת להקלת כאבים). אז לא ידענו מה זה, ומרחנו שתי טיפות ליד העיניים. לאט לאט כל חברי הלהקה שמו את זה, ואז סנדו (חבר פיזדה והבימאי אדם סנדרסון) עם הקרחת שלו נכנס לחדר אחרון, אומר 'מה, זה נגד כאב ראש?', שופך על היד כמות ענקית ומורח על כל הקרחת. כולם נכנסים למיטה, ואני לא מצליח להירדם כי העיניים מתחילות לשרוף לי. אני מסתכל אל מאג'ימן והוא דומע בטירוף ואני אומר לו 'שורף החרא הזה'. ואז קלטנו, מה עם סנדרסון? אנחנו נכנסים לחדר שלהם ורואים אותם ישנים, והוא אדום כולו, מזיע ולוחש 'שורף לי'. בסוף שרפנו את ההופעה".
כשגנבנו חשמל ושולחן בית ספר עבור הסקראצ'
"ממש בהתחלה של סקרצ'יוריטי (קולקטיב די.ג'ייז שכלל את מש, וולטר, מאג'ימן ויוגו) היינו מרימים מסיבות במעברים התת קרקעיים באלנבי. הם עוד היו בזמנו. הברים מסביב מאוד פרגנו לנו כי הם קלטו שהחבר'ה קונים בירות ויורדים למטה, אז המנזר היו מספקים לנו חשמל עד שהמשטרה נתנה להם קנס. היה לנו ערב שהחלטנו להרים מסיבה, וכמו בכל פעם, היום התחיל בזה שאני הולך לתיכון שלי לשעבר, עירוני א', וגונב שולחן. השולחן התאים בדיוק לשני פטיפונים ומיקסטייפ, זה היה פיקס. הייתי הופך את השולחן, שם אותו על הסקייטבורד ומנסה לנסוע איתו בעיר, כמעט מת כל הדרך. בערב אנחנו מגיעים למקום ומגלים שלא נותנים לנו חשמל יותר.
אחד הדי.ג'יים שהיו איתנו אז היה די.ג'יי [שביקש להישאר בעילום שם]. קראנו לו [***] הגמור. בזמן שאנחנו עוד יושבים מבואסים, נשארים רק עם הריח של השתינה במעבר, הוא בא עם הסטריט-סמארט שלו, פירק את המנורה שהיתה שם, פירק את חוטי החשמל וחיבר לדי.ג'יי שישיית שקעים מאולתרת. בזכות הגמור הזה היתה מסיבה".
כשסדאייל פוצצו פאנקיסטים
"אחד הדברים המשוגעים עם סדאייל זה שהזמינו אותנו למלא הופעות ברייבים של פאנקיסטים הארדקור. תמיד זה היה במין קומפלקט ענק שבבניה, הם נכנסים לקומה השלישית, בונים מערכת הגברה ומרימים רייב לא חוקי. עם כל המוזיקה הזו הם תמיד ידעו לרקוד פוגו ולא היה קורה כלום, אבל איך שסדאייל מגיעים לשיר השני, יש מכות בקהל. כל פעם, לא משנה איזה שיר אפילו. אתה מתחיל לראות איך זה הופך מריקוד למשהו אלים.
באחת הפעמים היינו ברייב של חבר שלנו שהנהיג סקוואט. הפעם דווקא נגמרה ההופעה לפני שהתחיל ריב בין פאנקיסטים. אני עומד בצד עם הציוד שלי, לא מבין כלום כי הכל מתנהל ברוסית, וקור רוח (אחד משני הראפרים בהרכב) לוקח אותי מהר את הצידה עם הציוד, אומר לי "חכה חמש דקות", רץ לתוך קהל של פאנקיסטים ומתחיל לפרק שם אנשים. הוא חוזר עם דם על הראש, ואני שואל אותו אם הכל בסדר, הוא עונה לי 'כן כן, זה... זה לא שלי'.
בסוף הוא הצליח להוציא את החבר הפאנקיסט שלו, אנחנו כבר מתרחקים משם, קור רוח עדיין עם דם של מישהו עליו, קלין גם אחרי עם שיער פרוע של מכות ורק אני לא מבין מה הולך בכלל. ואז החבר הפאנקיסט אומר 'טוב, אני חוזר לריב איתם'. שעות הם נלחמו כדי להציל אותו, והוא כזה 'טוב, אני יצאתי שלם, אני חוזר לשם'. זה פאנק שיט".
כשדי.ג'יי הייפ היה טיפש בשמש
"המון זמן רצינו להביא די.ג'יי מחו"ל שאנחנו אוהבים. באותו הזמן לא היו מביאים די.ג'יים של היפ הופ מחו"ל, ולנו היה קישור להייפ כך שהוא היה הראשון שהבאנו. הכי התלהבנו. איך שהוא מגיע לארץ, גרמני כזה, ישר מבקש ללכת לים. זה שיא הקיץ ואנחנו בים והוא שותה בירה, ואז עוד בירה, ואז בערב הלכנו לקוזה נוסטרה וגם שם הוא שתה מלא בירה עד שנגמר הלילה.
למחרת כבר הכנו הרבה מזומן מראש, כי ידענו שהוא גרמני ששותה מלא מלא בירה. איך שאנחנו רואים אותו בבוקר הוא אומר לנו 'לא נראה לי שאני שותה בירה יותר בשמש'. הוא התייבש כנראה, היה לו האנגאובר יומיים. מזל שהוא הגיע שלושה ימים לפני ההופעה. גרמני, לא רגיל לשמש כאן".
די.ג'יי מש ישיק את אלבומו החדש "מחט על תקליט" בתדר ב-25.11, במסגרת מסיבת "שיגולה וינטר פארטי" לצד סוויסה, מושון, שוחט ועוד