״מההתחלה האקזיסטנציאליזם הגדיר עצמו כפילוסופיה של אמביוולנטיות״, הכריזה הפילוסופית והסופרת הצרפתיה סימון דה בובואר. אכן, החיים אינם דבר של מה בכך, ולא פעם אנחנו תופסים את עצמנו ושואלים את השאלה הפשוטה אך מסובכת מכל - ״למה?״. בשביל אותם רגעים של חוסר מודעות אוניברסלית, הכנו פלייליסט עם מספר שירים שיעזרו לכם להתבוסס בעומקי מהות קיומנו
אין דרך טובה יותר לחשוב על החיים מאשר להאזין לכוכבים נופלים בדמות טיפות סינת׳ים
פינק פלויד מתרכזים כאן בכל האפשרויות שלא ביכולתנו לבחור, ומאחורי המילים מעלות התהיה מסתתרת לה גיטרה מתייפחת שקוראת לעזרה
טראק מאופק, איטי, מרגש ואמביוולנטי כמו שם האלבום - "A girl between two worlds" - של המפיק/דיג'יי ההולנדי, באס ברון, תחת השם "פאטימה יאמהה". ברון מסמפל את סקארלט ג'והנסון במונולוג מתוך הסרט "אבודים בטוקיו" שמפלח כמו חץ סארטריאני את הלב השבור אקזיסטנציאליסטית של כולנו, ומשאיר אותנו רק עם כובד השאלה הבכלל לא פשוטה - "does it get easier?"
סדרת ה"התמוססויות" של ויליאם באסינסקי פועלת ב-2 רבדים - לופ אינסופי כזרם בסיסי, שהולך ומתפרק כאילו נשחק באופן פיזי, ושכבה עליונה עדינה יותר של הרמוניה. כמו 2 שכבות של הקיום - האחת הבסיסית כיאוטית, חסרת הסיבה, וזאת שמעליה כמהה, מתכוונת, בעלת מנגינה, מחפשת אחר משמעות
"How did I get here?" שר דיויד ביירן בתהייה מבולבלת, אחרי שיכל למצוא את עצמו בכל מקום אחר. הימים עוברים, המים זורמים לתחתית, והכל נשאר כשהיה
24 דקות של מדיטציה מחשבתית, בעזרת גליצ׳ים נעימים שמלטפים את האוזן ברכות ונועם. השינויים המינוריים משניה לשניה נותנים לנו להתמוגג אל תוך רגע של בחינה עצמית-סביבתית נבונה
לסיום, תמיד כדאי להסתכל על הצד החיובי של החיים