המקרה המוזר של הגרוב בשעת הלילה

אייקון הג׳אז סטיב פסקוף משתף פעולה יחד עם הרכב הפסיכדליה החלומית הינום, תחת השם ״הירוגליפים״. תומר קריב ישב איתו לשיחה על ההרפתקה המוזיקלית שעבר בניו יורק של סוף שנות השבעים בתור מקור השראה בלתי נדלה

״הרגשתי כמו איזה מיתוס, כאילו נשלח אליי מישהו שהוליך אותי לשם. והכל הרגיש כמו חלום, כאילו זה לא באמת קרה״

במילים האלו מתאר סטיב פסקוף את החוויה המשונה שעבר בניו יורק, אי שם בתחילת שנות ה-80; חוויה שממנה שכח במשך יותר מ-30 שנה, עד שהחלה להופיע לו בחלומות. הזיכרון המוזר והמעורפל הזה הוביל אותו למסע מעבודתו הנוחה כמורה באקדמיה למוסיקה בירושלים, לפרויקט מוסיקלי חדש ומסקרן בשם The Hieroglyphs - הרכב שמתבסס על שילוב בין מוסיקה אפריקאית, ג׳אז חופשי ופסיכדליה חלומית.

פסקוף מספר איך נולד הרעיון ליצור הרכב: ״סיפרתי לבן שלי, עדי, על החוויה. הוא סיפר לשאר החברים שלו מההרכב Hynom והם התעניינו במה מדובר. כשסיפרתי להם את הסיפור וכשהתחלתי לתאר את המוסיקה שהיתה בו - הם שאלו אותי אם ארצה להצטרף אליהם לפרויקט משותף״.

פסקוף מתאר את העבודה המשותפת עם החברים הצעירים ממנו ביותר מ-20 שנים כחוויה מדהימה שלא ציפה לה: ״זה כל כך כיף, באמת. נדהמתי גם לגלות את הפתיחות שלהם לבקשות שלי שהיו קצת לא קונבנציונליות. החבר׳ה רצו שהמוסיקה תהיה עם כמה שיותר גרוב. משהו שאפשר לרקוד אליו. אבל כשכתבתי את החומר, ניסיתי לשלב בין הקצב הבסיסי לבין סולואים שאפשר לצאת אליהם, ושם קצת לשבור את הגרוב. ראיתי הרבה תלמידים שלי לאורך השנים, וזה אדיר שיש מוסיקאי שיכול לנגן עם גרוב וכוח, וגם לצאת לאלתורים באופן חופשי. ההתלהבות שלהם הדביקה גם אותי״.

ההילוגרפים הופיעו בסך הכל פעמיים, אבל התגובות הדהימו את פסקוף וחבריו. ״בהופעה הראשונה שעשינו היו בעיקר חברים שלהם וקצת שלי, אבל בהופעה השנייה שעשינו ב׳מפעל׳ בירושלים התגובות היו ממש מטורפות. אנשים אמרו שזו אחת ההופעות הכי טובות שראו בחייהם. הייתי המום, ואמרתי לחברים שכנראה יש לנו כאן משהו טוב, אז בואו נשמור עליו ונפתח אותו״.

סטיב פסקוף

אז מה היתה החוויה שהובילה את סטיב פסקוף להרפתקה הזאת? אותו הסיפור, שכדברי פסקוף ״כולם אוהבים לשמוע אותו״, התרחש בניו יורק לפני כמעט 40 שנה, אבל ההשפעה שלו והקסם שהוא משרה על פסקוף וחברי הלהקה, נשמעים בכל תו שהם מנגנים. זה הסיפור, במילים שלו:

״בזמנו, שנת 79-80, גרתי בלואר איסט סייד במנהטן. יום אחד הייתי בדרך לרכבת התחתית, בערב. לפניי הלך בחור שחור עם כובע פיטר פן, ירוק עם נוצה. על הקרסול שלו היו פעמונים, על היד היה תלוי רעשן קטן, הוא החזיק קורה (כלי אפריקאי שנראה כמו שילוב בין נבל לגיטרה - ת.ק), ובפה היה לו קאזו.

הוא ירד במדרגות, והלכתי אחריו. תוך כדי הליכה הוא ניגן ושר דרך הקאזו. מין מקצב אפריקאי כזה... צ׳קה-צ׳קה-טם צ׳קה-צ׳קה-טם.
עוברות כמה שניות ואני מהופנט עליו, מכושף... המשכתי ללכת אחריו. הוא עלה לרכבת - עליתי אחריו. הוא עבר מקרון לקרון, ואני איתו כל הזמן. בינתיים, איבדתי את התחנה שלי, שכחתי לאן בכלל רציתי להגיע. הראש שלי היה רק איתו.

הרכבת המשיכה ונסעה לצפון העיר, קווינס, עד שהגענו לתחנה האחרונה, והאיש הזה יצא. אני אחריו.
זאת היתה אחת מהשכונות האלה שתיירים לא מגיעים אליה... מין שכונת עוני. עליתי אחריו מהרכבת ולא היה אף אחד חוץ ממנו. חנויות סגורות, רחוב ריק... הוא המשיך ללכת ואני אחריו. הוא המשיך ללכת, ואז פתאום פנה לתוך סמטה - ונעלם. בזמן שאני מנסה להבין איפה הוא, פתאום האוזן שלי קולטת מוסיקה ממקום אחר, והתחלתי ללכת אחרי האוזניים שלי כדי למצוא את זה.

כל השכונה היתה נטושה, אבל ראיתי חנות עם חזית מזכוכית, ומתוכה שמעתי מוסיקה. נכנסתי פנימה. זה היה חדר גדול שבסופו היו כמה נגנים. החדר היה מלא עשן מסיגריות וקטורת. ראיתי המון אנשים רוקדים, אבל בגלל חוסר בתאורה, לא הצלחתי לראות את הפנים שלהם. אתה רואה פנים לרגע - וזהו.

מה שהיה מוזר בעיניי זה הגרוב. גם בזמנו זה היה משהו שלא הבנתי איך רוקדים אליו. המוסיקה נשמעה אפריקאית אבל הריקוד הזכיר לי משהו ממצרים העתיקה. בגלל זה גם קראתי לפרויקט The Hieroglyphs (הילוגרף הוא הסימן הגרפי שיוצר כתב חרטומים מצרי - ת.ק).

הדבר הבא שאני זוכר זה שהייתי בסאבווי, חוזר למרכז העיר. עד היום אני לא זוכר איך הגעתי לשם. למחרת סיפרתי לכמה חברים שלי על החוויה המוזרה הזאת, והם הציעו שננסה לחזור לשם. ידעתי באיזו תחנה לרדת, אבל לא מצאתי את המקום כי זה היה בלילה ולא היתה הרבה תאורה, אז כשחזרנו ביום לא מצאתי את הדרך ולא מצאנו את המקום.

חשבתי על זה, ועם השנים שכחתי מזה. עד שזה חזר לי בחלומות בשנים האחרונות, וחשבתי כמה זה היה מוזר. משם באה לי ההשראה - מהמקרה הזה שהרגיש כמו חלום״.

הינום

את חווית החלום הזאת, פסקוף מנסה עם להקתו להעביר לקהל. אולי הם מנסים לגרום להם להרגיש כאילו הם בעצמם באותה חנות עלומה, עם הבזקי אור אקראיים וקצב ממכר ברקע.

ב-12.8 The Hieroglyphs יופיעו בתדר, מיד אחרי ההרכב Idris Ackamoor & The Pyramids מלוס אנג׳לס, לצד תקלוטים של מארקי פ׳אנק ואורחים נוספים.