אז ככה, בואו נתחיל מההתחלה. אני צפיתי לראשונה באו סיז ב-2010 בניו יורק, בחלל של 200 איש, ומהשיר הראשון, יותר נכון מהאקורד הראשון, המקום היה הפוך לחלוטין. הקהל רקד בצורה שלא כל כך ראיתי לפני, מהומה מוחלטת, כאוס, אנשים על הרצפה ועל התקרה, ודבר אחד היה משותף לכולם, לכולם היה חיוך גדול על הפנים, כי המוזיקה של ג'ון דוויר (המוח של הלהקה) לא גורמת לך לרצות להרביץ או לדחוף או לצרוח, אלא עוטפת אותך באנרגייה הכי ראשונית שיש, פשוט לקפוץ ממקום למקום ולקוות שלא תנחת במקרה למישהו על הראש. חשוב לציין שהבנאדם הכי מטורף שהיה שם היה לא אחר מאשר ג'ון דווייר עצמו, שלאורך כל ההופעה ירק על עצמו, על הקהל, על הלהקה, והזיז את הראש שלו מצד לצד כל כך מהר שלא היה אפשר בכלל להבין איפה הוא יותר, כל זה בזמן שהוא מוביל את כל השירים עם הגיטרה והשירה שלו.
או סיז התחילה כפרוייקט צד של ג'ון דווייר אי שם ב-2006 , שבאותו זמן ניגן באינספור להקות גאראז' פאנק ופוצץ מרתפים וברים בכל רחבי אמריקה. בראיונות איתו בתחילת דרכם, הוא מציין שהוא התחיל את הפרוייקט כדי להירגע (כן, להירגע), כיוון שהלהקות האחרות שלו היו כל כך פרועות בהופעות וגם לארח מכן, עם הרים של סמים ובירה, כך הוא התחיל את או סיז כפרוייקט אקספרימנטל פולק מלא ברעשים קטנים ולא מובנים, הוציא ככה מספר לא מבוטל של תקליטים ואי.פיז שזכו להכרה די-מינמלית.
If I had a reason
כעבור כמה שנים נשאר דוויר רק עם או סיז ביד, כיוון שהפרוייקטים האחרים היותר פרועים שלו נשחקו מרוב טורים ופארטי. ואז למעשה או סיז התחילו ללכת בכיוון יותר מסודר וברור של גאראז' רוקנ׳רול פסיכדלי לפנים, ולא הפסיקו להוציא אלבומים (אלבום מדי שנה) מאז.
Meat Step Lively
בסוף התקופה האקספרמנטלית של האו סיז, יצא ב2009 האלבום "Help" שבעצם התחיל את ההכרה היותר בינלאומית שלהם. בהמשך אותה שנה הם הופיעו בפסטיבלים ברחבי אירופה ואמריקה, והדיבור על כך שהאו סיז הם חיות במה מהמעלה הראשונה. כיום אפשר למצוא את התקליט הזה בכל אוסף של אספן גאראז' חובבן, הוא אלבום מפתח לסצנת התחייה של הגאראז' בשנות האלפיים.
I was denied (לייב מחלל תעשייתי בברוקלין)
אי אפשר שלא לחוש את האנרגיות המטורפות שלו ושל הלהקה ממרחקים עצומים, הכל מתחיל ונגמר נורא מהר, גם עם שירים באורך של 10 דקות עם שני בתים. לאט לאט העולם התחיל להבין עם מי יש לו עסק, נדיר לראות בימיינו בסצנת הגאראז' (או איך שלא תקראו לה) גבר בן 40 בקדמת הבמה נותן יותר חזק בראש מכל מתבגר בן 18 עם טיפת בירה על הסנטר. לאחר שרשרת של סינגלים ואין סוף טורים יצא האלבום המופתי של האו סיז.
Carrion Crawler / The Dream
The Dream live from Pitchfork Festival
ההצלחה של או סיז לא מתבטאת בתקליטים מספר אחד במצעדים או בסקנדלי אינטרנט מבישים. למעשה אין להם אפילו עמוד פייסבוק רשמי של הלהקה, והאתר שלהם מכיל כמה קליפים, כמה עבודות אומנות של ג'ון דווייר ותאריכי הופעות. ההצלחה שלהם מתבטאת בהופעות מפוצצות ובתקליטים שהם מוציאים שזוכים לשבחים תקליט אחר תקליט שנה אחרי שנה. הם לא חתומים בחברת תקליטים מסחרית שמפמפמת את התקליט של לכל חריץ, למעשה בשנים האחרונות הם מוציאים את התקליטים שלהם בחברת התקליטים של ג'ון דווייר (כבר אמרנו גיטריסט,זמר,צייר,מפיק ומנהל חברת תקליטים?), שנקראת Castle Face Records שגם אחראית להוציא של האלבום הראשון של נער הפוסטר של הז'אנר, טיי סגל.
Lupine Dominus
כיום או סיז מופיעים בכל מקום בעולם, גם בפסטיבלים הגדולים ביותר באמריקה ובאירופה, ובכל מקום שהם מגיעים הקהל כבר יודע למה הם שם, האנרגיות המתפוצצות מגיעות איתם לכל מקום בעולם, הטירוף בעיניים של דוויר , שהקיף את עצמו בשני מתופפים ובסיסט, עדיין קיים ונוצץ מתמיד.
האלבום האחרון שהם שיחררו השנה, זכה לצומת לב עולמית גדולה, ולשבחים מכל מקום שכתב עליו.
A Weird Exists
האו סיז יגיעו לבארבי ב-31.8 להופעה אחת ויחידה. כרטיסים אפשר לקנות כאן. איבנט בפייסבוק כאן.