דגימת סימפולים היא כבר מזמן הרבה מעבר לתופעה. לכבוד הגעתה של להקת רדיוהד לישראל, ביקשנו מרן ברנע (מגזין ״הספוג״) לנקות בין השכבות ולהביא כמה סימפולים נבחרים ואת הסיפורים מאחוריהם, כולל כאלה שרדיוהד דגמו בעצמם. יהיה מאש-אפ.
פאקינג רדיוהד. מה עוד ניתן לומר עליהם שלא נאמר? איזה עוד תיאור מושתת סופרלטיבים אפשר להקליד החוצה שיפתיע משהו אצל הקורא (ואף קשה יותר, המעריץ) המתקשר לרדיוהד? אני חושב שאי אפשר, ולכן אני גם לא אנסה; למזלי - אני לא צריך. התבקשתי לכתוב על היסטוריית הסמפולים של הלהקה, וזה נושא מרגש, עוצמתי וגדול בפני עצמו, שמצריך ממני פרקטיקה וריכוז ברמה גבוהה. את ההיסחפות הרגשית שמותירה בי הלהקה, כנראה שכבר תזהו בין השורות.
לפני שניגש להבין את שני צדדי התקליט (הצד המסמפל, והצד המסומפל), יש להבין משהו מאוד חשוב: ב-26 שנות קיומה, הוציאה רדיוהד כ-9 אלבומי אולפן מלאים. האבולוציה המוזיקלית שלהם מושתתת על עקרון פשוט, שכל אמן מוכוון ששם את האומנות, המוזיקה עצמה, בראש סדרי העדיפויות (ולא כסף, או תהילה, לצורך העניין) צריך לנקוט בו - ככל שאתה נהיה גדול יותר, יש למקסם את הצמיחה לכיוון הסאונד. עם הזמן, חברי הלהקה קנו ציוד יותר ויותר משובח (כמו גיטרות וסיתנסייזרים מודולאריים), עברו לסטודיואים מושקעים יותר, והשיגו לידם צעצועים מוזיקליים שאנשים נרתעים רק מלהסתכל עליהם.
צד A - סמפולי הלהקה
מהוצאה להוצאה, רדיוהד טיפחו לעצמם כיוונים מוזיקליים שלא היו קיימים קודם לכן, והמשיכו לקטוף אותם באמביציה אקלקטית ומעוררת השראה. נקודת המפתח מהזווית הזו חלה באחד מהשירים הכי מיוחדים בקטלוג הלהקה, והוא 'Idioteque'.
ובכן, באופן לא מפתיע בכלל, הלהקה סימפלה 2 קטעים של אמנים אחרים בלבד, שהתרכזו לשיר דיסטופי אחד, המציג תמונה פוסט-אפוקליפטית של זוועות, ככל הנראה כתוצאה משואה גרעינית (שאף מובילה גם לחורף גרעיני). יחד עם המילים ההרסניות, האינסטרומנטציה של השיר נותנת לעולם צד של רדיוהד שלא שמענו קודם לכן, ואף לא שמענו משום אמן אחר. רדיוהד סימפלו כאן 2 קטעים עיקריים, שעליהם הלבישו מקצב תופים מתכתי וחורך, יחד עם סינת׳ים מעודנים משלהם, כאשר יורק רוכב על השיר בעדינות שברירית ומדכאת.
שני הקטעים המסומפלים בשיר מגיעים ממקבץ מוזיקה אלקטרונית-אקספרימנטלית הנקרא Electronic Music Winners, אשר יצא דרך קולומביה ב-1976, וג׳וני גרינווד נתקל בו בזמן שהלהקה עבדה על האלבום. שניהם משתלבים יחדיו לכדי שיקוי ארסי שמרגיש כמו רוח רפאים טכנולוגית החותכת את השיר בעיוותים סדיסטיים.
הקטע הראשון נקרא 'Mild Und Leise' מאת אמן האלקטרוניקה הוותיק פול לנסקי. השיר המקורי הינו שיר בן 18 דקות אבסטרקטיות ללא מבנה לינארי; רדיוהד לקחו מהשיר את ארבעת האקורדים הרזים והמסונתסזים הנשמעים בו יחסית בתחילתו. לנסקי אישר את השימוש שבסמפול ואף כתב מאמר על 'Idioteque' בספר החוקר את האומנות והמוזיקה של הלהקה. על היצירה המקורית תוכלו לקרוא עוד כאן, דרך מילותיו של לאנסקי עצמו, שמתאר את הסמפול כ״בעל דמיון וחדשני״. שימו לב לקטע 0:42.
הקטע השני נקרא ׳Short Piece׳ והוא של אמן בשם ארתור קריגר, כיום מרצה למוזיקה באוניברסיטת קונטיקט. רדיוהד לקחו ממנו את המעבר הגליצ׳י החותך, ועשו לו מניפולציות משלהם בשירם. שימו לב לדקה 1:09.
צד B - סמפולים של הלהקה
אמן שמסמפל את רדיוהד, עושה מהלך שאפתני, שיכול להביא רק לתוצאה קיצונית - כזו שתרסק אותו, או שתביא אותו לגדולה. הלהקה לא מרבה לסמפל, ובהתאם, כנראה שגם לא מתירה הרבה סמפולים. לקחת סמפול מלהקה כמו רדיוהד זה אפילו קצת ״רמאות״, שחושבים על זה - האינסטרומנטציה שלהם בלבד יכולה להוות ביט שלם ועשיר שאפשר להשתמש בו לכל כיוון שתרצה (תראו בהמשך). כנראה שהאומנים שסימפלו אותם קלטו את זה, ולכן, לרוב הם ניצלו את ההזדמנות לעשות טייקים קצת יותר משונים וביזאריים, כפי שרדיוהד עשו בעצמם כשסימפלו ל-'Idioteque'. הבה נחקור כמה מהם:
נתחיל ב-'Giving Up the Gun' של Vampire Weekend. כשחושבים על זה, ואמפייר וויקנד הינם חלק מלהקות האינדי שנולדו מרדיוהד, באיזשהו מובן - הם גם מגישים מוזיקה מלאת אלמנטים ועושר שמאחוריהם מסתתרת מלנכוליה בלתי ניתנת לערעור. אצל רדיוהד זוהי מלנכוליה מורכבת, אפילו אקזיסטנציאליסטית, ואצל ואמפייר וויקנד, היא מתוקה, ביישנית ואפילו חייכנית. הם גם חתומים ב-XL, הלייבל של רדיוהד מאז In Rainbows. לכן, זה מתבקש שהם יסמפלו אותם, ושיעשו זאת בפראות, וגם קצת מסביר איך בכל זאת נפתחה להם הדלת לאישור על הסמפול.
בשיר, ואמפייר וויקנד סימפלו ממש מאית שניה מ-'Let Down' של רדיוהד, שבו השתמשו בתור הבזקים מרעננים בתחילת השיר. כל פעם שההבזק נכנס, מרגישים כאילו משפריצים עלינו מים קרים בהפתעה. כמו כן, הפעמונים הקטנים המופיעים לאורך השיר, מזכירים מאוד את אלו של 'Let Down'. מומלץ לראות את הקליפ המלא, הכולל קמאוס של RZA מוו-טאנג קלאן, ליל ג׳ון, ואף ג׳ייק ג׳ילנהול.
פרנק אושן גם למד המון מרדיוהד, אין עוררין. ההתנהלות התקשורתית של אושן, שבעצם דוגלת בחוסר התנהלות תקשורתית, מזכירה מעט את הגישה היחסית שתקנית של רדיוהד כלפי תקשורת המיינסטרים; הם לא מרבים להתראיין או לדבר על המוזיקה שלהם, ועושים זאת לעיתים נדירות.
ניתן להבין את הזיקה העצומה של אושן כלפי הלהקה דרך מחווה אדירה שעשה לכבודה. Bitches Talkin, מפרויקט הבכורה של אושן, Nostaligia, Ultra, הינו סקיט קצר (בן 22 שניות בלבד) אך קולע, המשמש כפתיח לשיר שאחריו - 'Songs 4 Women'. בקטע, מושמע ׳Optimistic׳ של רדיוהד, וכנראה שהבנות שמבלות עם אושן לא מתחברות אליו. הן דורשות ממנו להחליף למשהו אחר, כמו Jodeci. ״כל שאתן הכלבות רוצות זה Jodeci״ מתעצבן אושן, שאחריו הן שואלות - ״מה זה רדיוהד?״. לבסוף, אושן נכנע, מוציא את הקלטת, ומסכם ב-״Whatever״ אדיש. כנראה שיצטרך לחיות עם העובדה שלזיונים שלו לא יהיה טעם טוב במוזיקה.
'You and Whose Army?' הניב כמה סמפולים מוצלחים בהיפ הופ. המוכר והמשמעותי יותר הינו בשיר 'Atonement' של הרוטס, שלוקח זקיקים מהפסנתר המוחבא באמצע הטראק, יחד עם מלודיות השירה של יורק. הנ״ל מביא לנו באקינג מרגש בלחן, שעליה Black Thought רוכב עם וורס פאנצ׳י מהגטו, ונותן דיסונס יפה בין מרכיבי השיר. כמו כן, ראפר האנדרגראונד Blu, נתן טראק מ-2009 שמפלטר את השיר של רדיוהד, ומוסיף לו רעשי רקע, כאילו נוגן עתה בגראמופון עתיק; בכך, הביט של השיר נשמע כמו סמפול של להקת לאונג׳ משנות ה-20.
כפי שאמרתי קודם, אין שום סיבה שאנשים לא ייקחו אינסטרומנטלס של רדיוהד, וישתמשו בו כביט שלם. לופה פיאסקו הבין זאת היטב, ולקח את 'The National Anthem' המופתי, והשתמש בו כביט לכל דבר ועניין. כשחושבים על כך, זה באמת ביט היפ הופ מצוין - התופים במקצב בום-באפי, ומשתלבים נהדר עם הבאסליין הפאנצ׳י של ת׳ום יורק (ולא בסיסט הלהקה, קולין גרינווד) שכתב אותו בגיל 16.
עוד לפני שנהיה בובת מיינסטרים ראוותנית, הזיקה של הוויקנד ללהקות האינדי והאלטרנטיב הייתה עצומה. בין האומנים שסימפל אפשר לכלול את קוקטו טווינס, סוזי והבנשיס, פורטיסהד וביץ׳ האוס; ולכן, מתבקש גם שיכלול את רדיוהד ברשימת ההשפעות העצומה הזו.
הוויקנד לקח את הבאסליין של 'All I Need' ב-'Airports', שבעצם הינו הגרסה המקורית לשיר
׳Party & The After Party׳, מאלבום הדגל שלו - House of Ballons. הבאסליין העניו והמלודי מתמוסס נהדר עם האלקטרוניקה המחוננת והקול המענג של הוויקנד, ונותן מקום משען בלתי ניתן לערעור בשיר שמלא בערעורים.
לג׳יי זי יש הרבה שיתופי פעולה אוף-רקורד עם כמה מהלהקות החמות אי פעם. הראשונה זו הביטלס, שנעשה איתם אלבום מאש אפ על ידי מפיק העל Danger Mouse, שמשלב אקפלות של ג׳יי זי מ-The Black Album על גבי שירי הביטלס מהאלבום הלבן. התוצאה הינה אלבום שהכה גלים אדירים באינטרנט, ונחשב כקלאסיקה מחתרתית עד היום.
הלהקה השניה, בוודאי ניחשתם, היא רדיוהד. בפרויקט מחתרתי המוחבא היטב מתחת לרדאר, מקס טנון (הידוע לשעבר בתור Minty Fresh Beats) עשה שילוב בין השניים העונה לשם האדיר Jaydiohead. התוצאה היא אלבום קטליסטי, סקסי ומעורר השראה. הראפ המסיבי והבוסי של ג׳יי זי יוצר תגובה כימית כאשר בא במגע עם האינסטרומנטלים העוצמתיים של רדיוהד. השיא מגיע ב-'Dirt Off Your Android', שרק הוא נותן סיבה מספיק טובה להאזנה מלאה של האלבום.
לקינוח, אתייחס לסמפול מקריירת הסולו של ת׳ום יורק. אלבום הסולו הראשון של יורק, The Eraser, מכיל בתוכו את שיר הנושא, הלוא הוא השיר הפותח באלבום. השיר (והאלבום עצמו) הינו שיר מינימליסטי, הבנוי מאקורדים נימוגים של פסנתר, מקצב תופים ביישן והרבה ריוורב.
ובכן, קנייה ווסט, פארל ולופה פיאסקו איחדו כוחות לכדי סופרגרופ הנקרא CRS - Child Rebel Soldier. כ-CRS, הם לא הוציאו הרבה דברים (רק שני סינגלים סך הכל), אך הראשון, הינו שיר שמסמפל את 'The Eraser' של יורק, הנקרא 'Us Placers'. הם השתמשו בשיר כביט, והוסיפו לו נגיעות מינוריות. הם ניצלו את הבמה לתת וורסים מרגשים ומלאי סוואג, שהתמה המרכזית שלהם היא לא להאמין למותרות שהתעשיה מציגה בפני הקהל.
היופי הגדול בעיניי בשימוש הזה, הוא ההבדלים בין המשמעות בין השניים. שיורק אומר בפזמון ״The more you try to erase me/ The more I appear", שמים לב שהוא מדבר במישור רגשי-סנטימנטלי, כנראה בקונטקסט של מערכת יחסים. אך כאשר הפזמון מגיע בשיר של CRS, הקונוטציה משתנה, ומקבלת מימד פוליטי-גזעי.
לסיכום, רבים הדברים שאפשר לומר אודות רדיוהד, ומעטות הן הדרכים לבטא אותם. יפה לראות את ההשפעות של הלהקה יוצאות לפועל בתחומים ודרכים שונים, ואפשר להבין היטב שרדיוהד היא להקה ללהקות ואומנים. ב-19.7 נראה אותם בפארק הירקון, בהופעה שתהווה חלום שמתממש לאלפי ישראלים אחרי הרבה מאוד זמן.