זאב טנא וקוסטה קפלן - ערוץ הכיבוש

״צעיר אני כבר לא אמות" הוא אלבומו החדש והעשירי של זאב טנא שיצא בקרוב והוא כולו תוצר של שיתוף פעולה עם המוזיקאי והיוצר קוסטה קפלן, שגם אחראי על ההפקה המוזיקלית. חלק ניכר מהטקסטים של האלבום עוסקים באופן חד ודוקרני בנושא הכיבוש; ״כעם כובש אנו מאבדים לאט לאט את ערכינו המוסריים ומתקרבים מהר מאוד אל מראות העולם הברברי שעל חורבותיו נבטנו. את הפרק הפוליטי באלבום מסכם השיר שאיתו עליתי אל גבעת הבימה ובמשך למעלה מארבעה חודשים השמעתי אותו לעוברי אורח כאקט של מחאה פרטית בגנות הכיבוש. התובנה היא בלתי נמנעת. אנחנו בדרך הבטוחה להיות אלה הסגורים מאחורי הגדר גם פיזית וגם מבודדים מדינית.״ (זאב טנא)

ביקשנו מטנא ושותפו לדרך קפלן לערוך לנו רשימה של שירים שעוסקים בנושא הכיבוש, התוצאות לפניכם:


Randy Newman - Short Pepole

אנשים קטנים. על פי הפשט אלו גמדים ואילו על פי הדרש אלו פשוט אנשים קטנוניים ונמוכי רוח. הטקסט הזה שימש עבורי לא פעם השראה איך ניתן להשתמש ברעיון פרובוקטיבי כדי להעביר רעיון עמוק והומני (כשהשיר יצא הוא עורר גל של מחאות והפגנות של קהילת הגמדים בארצות הברית).

The Hollies - He Ain't Heavy, He's My Brother

אחד משירי המחאה האנטי מלחמתיים החזקים ביותר. סיפור אמיתי על חייל המחלץ את אחיו משדה הקרב בזמן מלחמת וויטנאם. עוד הוכחה שהמציאות עולה לפעמים על כל דמיון.

Bob Dylan – Hurricane

זמר המחאה החשוב ביותר לטעמי. הוריקן הוא עוד מקרה פרטי מוצלח ביותר שלו.

אהוד בנאי - השדות האדומים

המחזאי הילל מיטלפוקט בשיאו האמנותי, מתוך המחזמר "מאמי" הכל כך טוב. אולי הראשון שהרים קול זעקה אל מול הרעלת הנפש שהיא תוצאה בלתי נמנעת של מעשה הכיבוש.

ROBERT WYATT - SHIPBUILDING

אחד השירים היפים ביותר של רוברט ווייאט, מהאמנים שכתבו הכי הרבה שירי מחאה על פערי המעמדות וחוסר הצדק האנושי, פה עם מילים שוברות לב של אלביס קוסטלו על האנשים הצעירים שטובעים בקרב הימי ביחד עם כלי השיט שלוקחים אותם לשם.

Fat White Family - Tinfoil Deathstar

שיר על התפשטות ההרואין בלונדון כסם לגיטימי שנצרך באותה קלות כמו קוק או אקסטזי מלהקה שלמדה על בשרה דבר או שניים על התופעה, ובסופו הופעת אורח של דיוויד קלפסון, קרבן שירותי הרווחה הבריטיים שנמצא מת חסר כל לאחר שהקצבה שלו הופסקה וחוזר בשיר בתור רוח רפאים.

SLEAFORD MODS – JOBSEEKER

הישר מנוטינגהם, קולם של המיואשים וחסרי הקול. הם מתארים פה את הקיום חסר התכלית של הJOBSEEKER שצריך להצדיק את קיומו אחת לשבוע אחרי שעמד בתור של לשכת האבטלה עם עוד מאוננים חסרי תועלת, ממש כמו הדמות שלוקח על עצמו בחדווה ג'ייסון וויליאמסון, הזמר וכותב השירים של הצמד.

דני הדר - להרוג את ביל חלק אחד

אחד הכותבים היחידים שאומר את האמת המכוערת בעברית יפה מאין כמוה. למרבה הצער השורה בשיר "הפרצוף של ביבי בעמוד הראשון" עדיין רלוונטית.

Country Joe McDonald live at Woodstock - i-feel-like-i'm-fixin'-to-die

תנו לי זין / מה קיבלנו?