מקושרים: אל תדחו את הפתרון לדחיינות ועוד לינקים לפתיחת השבוע

עטיפות אלבומים בעידן הדיגיטלי, סיפורה של אומת הגרוב וכל הדחיינות שלא תצליחו לדחות. טור הלינקים של מגזין תדר

1. לליעד עיני יש בלוג ממש מעניין. עכשיו הוא התחיל סדרת פוסטים שתיקרא מ"דאדא לפאנק", או כפי שהוא כתב: "שתי התנועות הללו, כל אחת מיוחדת בדרך שלה כש-50 שנה מפרידות בין השתיים, מצאו את הפתרון בהרס הקודם למען יצירת חדש". סדרת הפוסטים שלו תעסוק ב"גלגוליה של אמנות כניסיונית וחתרנית". אני לא צריך יותר מזה כדי להכין דלי פופקורן ולשבת לקרא.

2. רומן פלוגל, דיג'יי, יוצר ואדם שיודע להרים רחבה עם סיפור, חולק את הסיפור שלו עם רזידנט אדווייזר. אין כמו דיג'ייז חכמים ועשירים במיליון השפעות. ועל הדרך, הנה מסיבת ההשקה של האלבום החדש של האני דיז'ון, 4.5 שעות של שיזומים.

3. במדור הקודם העלתי את הוידאו הזה של דיווויד ביירן, עכשיו מגיע האתר כולו. שווה לקרא את הצהרת הכוונות שלו, אבל בגדול – חלאס עם חדשות רעות, תביאו לי דברים טובים והרבה מהם.

4. ואם כבר דיברנו על ביירן, Choir!Choir!Choir! היא מקהלת חובבים עצומה מטורונטו שפיזרה ביוטיוב ביצועים שלה לפרינס, סאונדגרדן ולאונרד כהן. לפני שבועיים אחד דיוויד ביירן ניצח עליהם לביצוע של Heroes של בואי.

5. פייסט מביאים את 50 אלבומי הפוסט פאנק שלהם, כי אין כמו רשימות. רשימה שלא חפה מבעיות - למשל מה ל-Skylarking ולפוסט פאנק ואיך להקה כמו The Sound נפקדת מרשימה כזו, בהינתן שהיא אולי להקת הפוסט פאנק הכי גדולה שהייתה ביקום הזה ולא ראתה אף אחד ממטר? טוב, הנה לינק לאלבום הראשון שלהם, תשתכנעו לבד. והנה הרשימה של פייסט.

6. קצת יותר לעומק - שעה על דחיינות. טים פיצ'יל, פרופסור לפסיכולוגיה, מדבר בהרצאה מעניינת על איך דחיינות היא התמודדות עם כאב, לא סתם עצלנות או כשלון שלנו. שמרו את זה לפעם הבאה שאתם לא מבינים איך שוב לא עשיתם את הדבר הזה שאתם דוחים מלעשות כבר שלושה חודשים

7. "Start With Why" של סיימון סינק הוא ספר מרתק ומהמם שאני קורא\מאזין לו עכשיו. בגדול, ספר שמדבר על להתכייל על הכוונה שבשמה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, ולא לעשיה עצמה כמטרה. קונספט ברור, מוכר ואולי גם לעוס, במיוחד לבוגרי הפקולטה של 'ארון ספרי הניהול'. ועדיין, הוא כתוב בצורה ממש טובה ומעניינת שמחברת את מרתין לותר קינג וסטיב ג'ובס והחיים שלך ברמת גן. זו הרצאה בת שעה שלו, ממש שווה.

8. דוקו-Fun: שעה של סיפורו של הFאנק. שם הסרט הוא "One Nation Under a Groove", שבסופו של דבר, זה מבחינתי אולי אחד מחמשת השירים הטובים ביותר שיצאו אי פעם. למה? ובכן כי הוא דיסקו, וכי הוא פאנק, וכי הוא שמונה דקות ואתה רוצה שלא יסתיים, וכי המסר שלו ברור – כולנו מתאחדים מתחת ל-One, הביט, הגרוב. זה כל מה שצריך, וזה כל מה שיש ושלא תפסיקו לזוז.

9. עטיפות אלבומים אייקוניות מגדירות דור שלם של צרכני מוזיקה פופולרית לסוגיה. הן מדברות את שפת הדור, את המחשבות שלו, את הצורה שבה המוזיקה נצרכת וכו'. בעטיפות הגייטפולד של Impulse, לייבל הג'אז הפיוצ'וריסטי, מקובל היה למצא זרעי וויד בקיפולי הקרטון. זפלין עם הגלגל של האלבום השלישי והעטיפות המתחלפות של In Through The Out Door וכמובן וורהול יצרו מה שיכונה אח"כ, בתחומים אחרים לגמרי, Gamification. ג'ו פרז, שעבד עם קניה ועם ניקי מינאז', אומר "בכל פעם שאני מעצב עטיפת אלבום, אני בודק איך היא נראית באייפון שלי, איך הצבעים יוצאים החוצה ואיך ברמות שונות של בהירות העטיפה יוצאת החוצה". ספוטיפיי מראיינים אותו, את וולאד ספטוב (שעיצב לקנדריק לאמאר) ואחרים על תפיסה אמנותית לעיצובי אלבומים בתקופתנו. מעניין לאללה.

10. סקירה במגזין של בנדקמפ של אחד הלייבלים המושלמים – Philophon שמביאים אפריקן-ג'אז-פ'אנק עכשוי שבא להוציא חומרים חדשים לחלוטין בסצנה המוזיקלית הזו, דרך האולפן שלהם בברלין. האזנת תענוג, הקטלוג בבנדקמפ והקטעים שנבחרו למאמר הזה הם אחד אחד, כמו שבנדקמפ יודעים.

11. אם במקרה פספסתם במהלך השנה, מישל גונדרי הכין פרסומת לפנדורה שמורכבת ממישל גונדרי והמוח שלו ועטיפות של אלבומים קלאסיים. רק דקה ועשר שניות אבל חמוד למות.