לקראת הופעת השקת אלבומם החדש, תזמורת ארמון בזמן משיקים את ״WITHOUT U״, קטע מתוך האלבום שקרב בביצוע התזמורת עם ג'וזף ליימן ואנה לן. מנצחה, מתן דסקל, נותן לנו מספר קונצ׳רטואים שחשובים לו במיוחד

תזמורת ארמון בזמן הוא פרויקט מסקרן המחבר בין המוסד הקלאסי־תזמורתי לסאונד עכשווי אלטרנטיבי. התזמורת בת 24 נגנים היא חזיון יוצא דופן שנע בין עולמות ומרחיב את גבולות התפיסה של קונצרט: המועדון המחוספס מחליף את הקונסרבטוריון וכל דימוי שמתקשר עם עולם התזמורות הקלאסי מנופץ לטובת יצירת חוויה מוסיקלית חדשה שפונה לכל החושים.

Castle in Time Orchestra - Without U @ CEME festival
 

מתן דסקל, ממקימי התזמורת ומנצחה, נתן לנו מספר קונצ׳רטואים שנגעו לו בלב והכו לו בראש: 

קונצ׳רטו מספר 4 לפסנתר של בטהובן בביצוע קריסטיאן צימרמן והתזמורת הפילהרמונית של וינה

Krystian Zimerman - Beethoven - Piano Concerto No 4 in G major, Op 58

לכל אחד יש את הרגע האהוב עליו ביוטיוב. הרגע האהוב עלי הוא 10 השניות האלו שבהן לאונרד ברנשטיין המבוגר, מתפוצץ מהתרגשות כמו ילד בן 3 מהפעם האחרונה שהמוטיב המלודי מגיע בסוף הפרק השלישי.

34:35 - 34:45. מומלץ לראות מתחילת הפרק בשביל המשחק המקדים.

לעומת זאת, בלי טוקסידו, ובלי מקל ניצוח:

G.B.T.V. CultureShare ARCHIVES 2000: PAN AFRICAN ORCHESTRA ..#2

רבעיית המיתרים מספר 5 של Giacinto Scelsi בביצוע Arditti String Quartet

Giacinto Scelsi - String Quartet No. 5 (w/ score) (1984)

שרקדתי בבת שבע, נורא אהבתי את העניין שמישהו נותן קיו קולי (״אה״) ומיד מגיבים לו שאר הרקדנים בתנועה; עירות ומוכנות תזוזה כמו תגובה של נמרה כשגורה בסכנה. זו פיזיות שמספקת אותי. ברבעיית מיתרים של גיאקינטו שלסי, בתחילת כל תיבה יש קיו פיציקטו ששאר הנגנים מיד מגיבים אליו בצליל. ההדבקות במחווה הזו שוב ושוב לאורך כל היצירה, יוצרת תחושה הוליסטית שאני מאוד אוהב.

לאוהבי האימה, תוכלו לשמוע את שלסי בפסקול הסרט "Shutter Island" בביומו של מרטין סקורסס ובכיכובו של לאונרדו דיקפריו.

Miguel Antwood-Ferguson Ensemble feat. Flying Lotus - Dilla Tribute

MIguel Atwood-Ferguson Ensemble feat Flying Lotus "Drips/Take Notice"

לפני 6 שנים בערך הייתי אצל חבר שלי, דניאל גרוסמן, והוא הראה לי את הוידאו הזה. פרויקט של Miguel Atwood Ferguson ו-Flying Lotus שמתזמר טרקים של מפיק ההיפ הופ J Dilla ז״ל. זה היה הרגע שבו הזיק של הרצון להקים תזמורת נוצר אצלי.

 Horacio Vaggione

Horacio Vaggione ASH (1990)

הרגלנו את עצמנו לקבל את האינפורמציה המוסיקאלית שאנחנו צורכים כמקשה שמתחלקת ל-2: Left ו-Right, כלומר סטריאו. גם אם יש 3 או 40 איש על הבמה, ברגע שהם מוגברים ועוברים דרך הסאונדמן, אנחנו נקבל אותם בסטריאו. בנוסף לכך, גם אם יש 14 רמקולים במועדון, כולם יחולקו ל2 (שמאל וימין), ובכך משטיחים את חוות הסאונד לדו מימדית.

שאנחנו מקשיבים לתזמורת לא מוגברת (או בעצם שאנחנו מקשיבים באופן תמידי למה שסובב אותנו) האינפורמציה הסונורית מגיעה מהמון מקורות שונים. הנערה שמדברת בחדר השני, הציפור מלעלה, המנוע של האופנוע מהרחוב הרחוק. במקרה של תזמורת, כל כלי הוא מקור אאוטפוט. הכינור, החליל, הנבל וכו׳. החוויה היא עשירה ויש משמעות סונורית למיקום ולפריסה של כל כלי על הבמה (לא סתם כלי ההקשה מאחור).

אחת האבולוציות של התזמורת האקוסטית, היא היווצרותה של תזמורת רקמולים. עשרות רמקולים פרוסים בחלל, כל רמקול מסוג אחר, שעליהם שולט המצנח על המיקסר. הוא מניע את הצליל מרמקול אחד לשני, כאשר כל רמקול הוא אינדיבידואל. המנצח מתזמר בלייב את הערוץ המוקלט מראש ומפיח חווית סאונד תלת מימדית בחלל. היה מעניין לראות איך אפשר להרחיב את התחום הזה בארץ.

לאיוונט ההשקה