מוזיקה ואוכל הלכו יחדיו עוד הרבה לפני טרנד הקולנריה העולמי. בן טברסקי, מוזיקאי וטבעוני בעצמו, יצא לחטט בצלחות של מוזיקאים אחרים וחזר עם תובנות.
ב1981 להקת הפאנק רוק האייקונית, הדיסנדנטס (Descendents) הוציאה את האי פי Fat שמתוכו יש את השיר I Like Food שבמשך 17 שניות סולן הלהקה מיילו אוקרמן מתאר כמה הוא אוהב מזון מהיר בשיר מהיר לא פחות ועם מילים כמו- I Like Food, Food Tastes Good . ואני לא יכולתי שלא להסכים עם השיר, גם אני אוהב אוכל ואחרי אינספור שירים על יחסים, פוליטיקה,מחאה ושטות, אוכל הפך להיות נושא רלוונטי לכתוב עליו בשירים ואפילו השראה למוזיקה עצמה.
סלח לי אדוני, יש לך חרדל גריי פופון?
בסצינה האייקונית מתוך הסרט, "עולמו של וויין" מ1992, מייק מארייס מחנה את רכבו המתפורר בצמוד לרכב מפואר עם נוסע מבוגר ואמיד בתוכו. מאיירס המגלם את דמותו של וויין קמפבל מבקש מהנוסע המבוגר לפתוח את חלונו ולאחר מכן וויין שואל את אותו אדם אם יש רשותו את סוג החרדל "גריי פופון". האדם מביע הבעת גועל ומרים חזרה את חלון הרכב בעוד שוויין והחבורה צוחקים מהבדיחה. הבדיחה היתה רפרנס לפרסומת האמריקאית למותג החרדל גריי פופון שבפרסומת ניתן היה לראות שני רכבים מפוארים מחנים אחד לצד השני, כשבשני הרכבים יושבים אדונים מבוגרים אמידים למראה האוכלים צהריים ברכבם המפואר, האחד מבקש מהשני חרדל, והשני מביא לו גריי פופון, חרדל איכותי במחיר גבוה מהרגיל. ולמה כל זה מעניין אותנו? כי מסתבר שלמעלה מ20 שנה גריי פופון הוא אחד ממותגי האוכל הפופולריים ביותר בשירי היפ הופ. החל מ-Ghostface Killah ל- Jay-Z ואפילו לקנייה ווסט, הם ועוד רבים אחרים השתמשו בגריי פופון בשירים כאלו ואחרים. אבל למה? מצד אחד גריי פופון יכול לשמש כמילה נוחה לחרוז איתה, אבל ישנו הסבר נוסף מעניין יותר. הייצוג של מותג החרדל הוא ייצוג של מעמד גבוה וטעם טוב עם מחיר בהתאם. לא עוד חרדל זול וגנרי של סופרמרקט, היום מורחים את ה"בגבוה" של החרדל. כשכוכב היפ הופ משתמש בגריי פופון כרפרנס הוא מצהיר שמבחינה מעמדית, הוא הגיע למקום טוב ומקום גבוה בחייו, ושלא יתפסו אותו עם איזה ממרח זול, סוג של Started at the bottom now i'm here גרסת הממרח. למעשה הרפרנס של גריי פופון נעשה כ"כ פופולרי בהיפ הופ שזה כבר סלנג שבא יחד עם כישורי הראפ, חלק בלתי נפרד מהשפה עצמה.
ביס לאלביס
במהלך השנים מוזיקאים הספיקו למות בהמון דרכים, החל ממנות יתר של סמים, לתאונות דרכים, להתאבדויות ועד להתנקשויות. כל זה כחלק מסגנון החיים הפרוע והראוותני והמהיר של אותם מוזיקאים. אבל מה עם אוכל? האם אוכל יכול להזיק לאדם שנמצא על גג העולם עד לכדי מוות? ב1977 מצא את מותו מי שנחשב למלך הרוקנרול, אלביס פרסלי באופן שלא יאה למלך. אלביס שאיבד את תהילת העולם לה הוא זכה באמצע שנות החמישים הספיק להתמכר לאמפטמינים ואוכל ואף תפח למשקל של 120 ק"ג וסבל מתסמינים הקשורים למשקל העודף שלו, כגון לחץ דם גבוה, וקרישי דם ברגליים. אלביס מאוד אהב לאכול ולמעשה המאכל האהוב עליו היה כריך חמאת בוטנים, בננות מקורמלות ובייקון, מטוגן בחמאה. אלביס בשלב הזה של חייו היה כל כך מזוהה עם המאכל שהכריך נשא את שמו בתור האלביס סנדוויץ', או אפילו הFat Elvis. משקלו ומצבו של מלך הרוקנרול כל כך הידרדר שהכינוי הישן שלו, Pelvis (אגן) שלו הוא זכה בגלל צעדי הריקוד שלו מהאגן ומטה, אותם צעדי ריקוד שהדאיגו את אמריקה השמרנית בשנות ה50 בגלל המיניות הבוטה של אותם ריקודים, הפך להיות כינוי לעגני למשקלו העודף. השילוב של אורך חיים לא בריא המשלב אמפטמינים וג'אנקפוד הוביל למותו של המלך כשהוא יושב על האסלה באחוזתו, "גרייסלנד", כשבידו הוא אוחז בכריך שהוא כל כך אהב.
איך מזהים מוזיקאי טבעוני? הוא יכתוב על זה שיר
מוזיקה תמיד היתה כלי יעיל למחאה ולהעברת רעיונות ראדיקליים כאלו ואחרים, ושירים על צמחונות וטבעונות לא איחרו להגיע ובזעם רב. ב1988, להקת ההארדקור פאנק, Youth Of Today הוציאו קליפ לשיר No More המבקר את תעשיית הבשר וצריכת בשר באופן כללי ומעודד צמחונות בקליפ היה אפשר לראות קטעים קצרים מתוך בתי מטבחיים ואת אחד מחברי הלהקה מונע מחברו לאכול כריך עם בשר. השיר והלהקה השפיעו על להקות רבות בפאנק לשיר על צמחונות וטבעונות, להקות כמו Earth Crisis, Vegan Riech וPropagndhi לא עסוקות ביותר מדי סאבטקסט. המסר ברור, בשר זה רצח, חלב זה אונס ועדיף לכולנו לעבור לטבעונות. אבל לא רק לפאנק ולהארדקור יש מילה בנושא, לפעמים לא לכולם מתאים להאזין למוזיקה מהירה ואגרסיבית בכדי לאסוף מידע כזה או אחר על טבעונות, לDead Prez יש תשובה הולמת עם השיר Be Healthy, שעם המון גרוב וסוואג, דואו ההיפ הופ מצליח לחנך את המאזינים על טבעונות ואכילה בריאה.
עם שורות כגון- I don't eat no meat, no dairy, no sweets only ripe vegetables, fresh fruit and whole wheat, יחד עם הפזמון- They say you are what you eat, so I strive to be healthy my goal in life is not to be rich or wealthy cause true wealth comes from good health, and wise ways we got to start taking better care of ourselves, דד פרז מצליחים להצטייר בתור המחנכים המגניבים של הכיתה ומצליחים לתת שיעור אפקטיבי בטבעונות ובאכילה נכונה.
בעברית
ההתעסקות בטבעונות הגיעה גם אלינו לארץ, ואפשר למצוא בעיקר להקות פאנק והארדקור שיכתבו על הנושא. החל מלהקות עבר כמו "נקמת עוללים" עם "ילד חלב", ו"מטען" עם "בהסתר פנים", ועד ללהקות פאנק עכשוויות כמו "נזק" עם "Vegan Rebelion" ההסברה הטבעונית מצליחה להגיע לידי ביטוי באמצעות המוזיקה הכועסת על אי השוויון בין המינים ואכילת יצורים שחיו כלואים עד יום מותם. כל מה שנשאר זה לחכות למקבילה העברית להיפ הופ טבעוני שיטיף לרמת אכילה מוסרית ובריאה. בתיאבון לכולנו.