מתישהו בימי התיכון גיליתי את הדיג'יי סטייל. הגעתי לזה מסקא ורוק סטדי, ופתאום שמעתי משהו שנשמע כמו גרסא איטית יותר של סקא עם אנשים שמדברים על הביט הזה שכל כך אהבתי בשפה שהייתה לי אז בלתי מובנת, והעניין הפך למסע של חיי הבוגרים להבין את השפה הזאת ולימים לדבר אותה בעצמי. בשנות השישים בג'מייקה רוב השירים ניסו להידמות לשירי סול אמריקאים מבחינת השפה וסגנון השירה, ואז הגיע ה"דיג'יי סטייל"ף או האמ.סי, או כפי שהסגנון נקרא בתחילתו "Toasting"; שהוא בעצם הראפ בגרסתו הראשונית והג'מייקנית. הדיג'יי סטייל לימים הביא את דיבור הרחוב, את הפאטווה של השכונות והגטאות אל תוך המוזיקה עצמה. הדיג'יי הפך לדובר ולפה של העם ויושבי קרנות הרחוב של ג'מייקה כולה. השירים היו מורכבים משירים של ממש שבוצעו ע"י זמרים ובד בבד בשירי גרסת הדיג'יי שמשמש כמגיב לאמירות הזמר בחרוזים ובהתחכמויות, בקריאות עידוד או קריאת צהלה כזאת או אחרת. ההאזנה לדבר הזה בגיל מוקדם פתחה לי את חומות התודעה לגבי מה זה מוזיקה, והעניקה לי את ההבנה ששיר זה משהו שאפשר לעשות לו פירוק והרכבה מחדש. האוסף שחשף אותי לעניין היה Trojan DJ Box Set , באמצע הניינטיז בימים שדיסקים שלטו, וחברת התקליטים טרוג'אן הוציאה חבילות משולשות של דיסקים, איכשהו קיבלתי במתנה את הקופסא החומה, שלימים הסתברה לי כתיבת פנדורה שנפתחה ולא נסגרה לי אף פעם בתוך הראש והלב. באוסף הזה היה את כל מה שצריך, מזמורי דיג'ייז מוקדמים מהשנים 1969-1973. יו-רויי האדיר, ביג יות' הענק, איי רויי הקוסם ודניס אלקאפון.

Dennis Alcapone - Teacher Teacher - Guns Don't Argue)

הפעם נתמקד באלקאפון. דניס אלקאפון הוא הדיג'יי שבא לזירה המוזיקאלית רגע אחרי יו רויי מבחינה היסטורית, וזכה להכרה לאומית בג'מייקה והפך לכוכב הקלטות וסאונד סיסטם. דניס סמית' נולד במחוז קלרנדון, ליד נהר העונה לשם "קרוקד ריבר" בג'מייקה בשנת 1947. דניס היה נער בהיר עור לעומת חבריו ויום אחד כשיצאו הוא והחבר'ה מאחד מבתי הקולנוע בקינגסטון מהקרנה של הסרט "אלקאפון", החל דניס הצעיר לחקות את גיבור הסרט ומאז דבק בו הכינוי. דניס ספג את הוייב כנער בסוף שנות החמישים תחילת השישים: בחלק הראשון של השישים המוזיקה נעה סביב סקא מושפע רידים אנ' בלוז אמריקאי. הוא הסתובב לו בקינגסטון , בורח מבית אמו בלילות החמים ומבלה בין סאונד סיסטמים עם שמות מפוצצים כמו , Tom the Great Sebastian Duke Ried, SIR Coxsone Downbeat,. דניס סופג השראה, תוך צפייה בקודמיו לאמנות הדיג'יי שאינם אתנו- אנשים כמו קאונט מאצ'וקי, סיר לורד קומיק ועוד ששמם לא נחקק בספרי ההיסטוריה. כמו כל דיג'יי רציני, הוא עמד בחזית סאונד סיסטם משל עצמו- הסאונד "אל-פאסו"- שנוסד בשנת 1969 ונסגר בשנת 1973 בערך. כל עולם הדימויים של אלקאפון מושאל מעולם הקולנוע, והוא נחשב לדיג'יי הראשון שאימץ את דמות ה"איש הרע" (Badman), בין באי הסאונד יכולתם למצוא אומנים שלימים יהפכו לאגדות בעצמם: Dillinger, Trinity, Ranking Joe, Clint Eastwood, John Wayne, U Brown וכפי שבוודאי שמתם לב, כמעט לכולם שמות גיבורי מערבונים או בעלי רפרנסים מעולם הקולנוע - דניס היה הראשון שהחל את הטרנד הזה בג'מייקה.

Dennis Alcapone & Lizzy - Ba Ba Reeba (I Can´t Hide Riddim)

בסביבות 1975 אלקאפון עזב את ג'מייקה, זמן מצוין לעזוב כי מדובר אולי באחת התקופות היותר עקובות מדם בשיאה של מלחמת אזרחים, ותקופה שנחשבת מעולה באולפנים ונוראית מבחינת הרחוב הג'מייקני, ימים שבהם שום דאנס לא יכול היה להתקיים מבלי שמשטרה או צבא או רוד בוייז יגרמו לבעיות והדאנס ייסגר. אלקאפון כבר פתח ציר עם לונדון בשנת 1973 והיה לכוכב גדול בקהילה הקאריבית ובקרב הסקינהדז חובבי הסקא והרוק סטדי ואומץ באופן חם עד כדיי שהחליט להגר לאנגליה ומאז הוא שם. אלקאפון היה האיש שהציג את בוב מארלי בפעם הראשונה שהגיע להופיע באנגליה. אך, המוזיקה השתנתה לה, הרוק סטדי הפך לרגאיי, אלקפון המשיך והקליט עד סוף שנות השבעים, אך אחרי עזיבתו, עלו כוכבים חדשים ותפסו את מקומו באופן טבעי. בסוף שנות התשעים/ תחילת האלפיים הלייבל Blood & Fire מצא את אלקאפון שירד למחתרת במשך עשור, ועודד אותו לשוב אל הבמות ומהרגע שפתח שוב את פיו התקבל בתשואות ולא הפסיק להופיע מאז, את אותם חומרים מימים ימימה שזורקים קהלים ברחבי העולם אל תוך הקוסמוס הג'מייקני כפי שהיה בתחילתו.

*נסיים בגילוי נאות: כותב שורות אלה הוא מעריץ מושבע של האומן המדובר וגם אחראי בשיתוף עם גיל ראס על הבאתו לישראל אחרי שנים של צפייה.

Dennis Alcapone - Cassius clay.
Dennis Alcapone - Mosquito One
Dennis Alcapone - Power Version

Dennis Alcapone
Backed By My Lord
:with guest selectors
The Faitful Brothers
Reality (A-Mar, Yard Storm)
8/12/2016
מועדון האזור
לאירוע בפייסבוק