מה קורה כשהזכרונות המתוקים והעדינים ביותר שיש לנו הופכים לקו מנחה באלגוריתם של שירות סטרימיניג מוזיקלי מתוחכם ביותר?

בביה״ס היסודי הממלכתי ע״ש שאול טשרניחובסקי בחיפה בו ביליתי את שנותיי הראשונות, היו שוזרים במחשבותינו לא מעט מדבריו של המשורר. החשוב מביניהם וזה שליווה אותי עד היום היה ״האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו״. המשפט הזה (שהוא שורה אחת בלבד משיר מלא), יכול לספק בעיניי דיון שלם על תודעה, בחירות ומחשבה עצמאית. משפטים ואמרות כנף שאנו גדלים איתם, יש בהם מימדים של מורכבות שמתווספים להם ככל שמתווספים לנו מימדים של מורכבות. כך קרה לי עם המשפט הזה שבתחילה, פשוטו כמשמעו, גרם לי להבין שאני תוצר של ההורים שלי, הבית שלי, הרחוב שלי, השכונה שלי, ביה״ס, עיר, מדינה וכו׳. כלומר, משהו נחמד ואורגני שהוא חלק ממי שאני היום, וכך כל אחד מאיתנו למעשה. אך מה קורה כשלפתע מגיעה התובנה שאתה בסה״כ עוד איזו הצטברות של זכרונות קולקטיביים כמו כולם? כאן נכנסה לתמונה אפל מיוזיק ושינתה הכל.

טודייז פלייליסט: ניינטיז איזראלי רוק

בוקר אחד באמצע החורף הרטוב מדי של סוף 2016 בקו האוטובוס שלקחתי כמדי בוקר לעבודה, הציע לי האייפון בצורה אסרטיבית מדי (כמנהגו של מוצר אפל) לעשות מנוי לאפל מיוזיק בחינם לתקופת נסיון בכדי להמשיך ולהנות ממוזיקה בנייד. סרבתי בתוקף והמשכתי להאזין לאלבום האחרון של קנדריק שיצא באותו הזמן, ״To Pimp a Butterfly״. עברתי להאזין לאלבום אחר, אבל שוב קפצה אותה ההודעה, באתי לסרב אבל אז אמרתי לעצמי שזה בחינם, ואני אדם חופשי - די לריב עם דברים כאלה כבר. עם עין אחת עצומה, לחצתי אישור; ואז, כמו שמיכת סאטן נעימה ומלטפת, נפתח בפניי עולם מושלם, מתוק ומדויק של מוזיקה. אקסקוויזיט מוזיקה. מעשה ידי אדם.

במשך שבוע שלם התכרבלתי בחיקה האוהב של המוזיקה, של הפלייליסט היומי ושל השירות המדהים הזה, עד שהגיע יום ראשון. אפל מיוזיק נפתחת ומציעה לי פלייליסט של מוזיקה ישראלית משנות ה90. צמרמורת עוברת לי בכל הגוף כשאני בוהה במו עיניי בטודייז פלייליסט: ניינטיז איזראלי רוק. פאק, זה אישי מדי נשמה, מה איזראלי רוק? זה שיט ששמעתי בגיל ההתבגרות, מאיפה את יודעת אפל מיוזיק? וואו, כמה חשוף הרגשתי באותו רגע, כאילו בחורה שאני יוצא איתה גילתה במקרה סוד מהעבר שלי.

מאוחר יותר באותו יום פגשתי חבר שסיפר לי שיצא לו פתאום לשמוע היום היהודים וזה עשה לו ״נוסטלגיה רצינית״. קפאתי במקומי, התהפכה לי הבטן. הייתכן שאותה אפל מיוזיק שליטפה אותי כל השבוע בעצם ליטפה עוד אנשים? ולא סתם אנשים, חברים שלי רחמנא ליצלן! ״א.. איפה שמעת היהודים?״ שאלתי מהסס. ״סתם באייפון, יש להם עכשיו כזה..״, ״אני יודע מה יש להם״, קטעתי אותו בקול רועד. ״גם לך זה הופיע?״ שאל החבר בהפתעה, ולרגע היה נדמה שגם הוא חש מעט נבגד.

אלבום נדיר שעושים לו ריאישיו

בסדר, אמרתי לעצמי, אז היא עושה את הקסם הזה לעוד אנשים, ככה זה בחיים. הרומן עם אפל מיוזיק המשיך, ככבדהו וחשדהו. נהניתי מהיתרונות של זה והנגשתי לעצמי כל מסע מוזיקלי שרציתי אי פעם - דיסקוגרפיות שלמות, סימפולים מקוריים של שירי היפ הופ (בשילוב ״הו סאמפלד״ האלמותי), וכמובן הצתות מאוחרות מה״שזאם״; אבל, לרגע הבא שום דבר לא הכין אותי.

הלכתי לי על הטיילת ביפו וחיברתי את האוזניות לנייד כדי לראות את הפלייליסט היומי: סבנטיז מזרהי מיוזיק. כן אפל מיוזיק, בבקשה תנו לי קצת מהמזרהי הזה שלכם. הפעלתי ודילגתי לי לאורך החוף. חנהל׳ה התבלבלה, שיר פרטי, דירלה דה דה. החיבה שפיתחתי לגרסאות מקוריות ושירים אבודים הלכה וגברה וחלק מהשירים שנשאו חן בעיניי זכו לחיפוש מיידי באפליקציה. קטעי אפרו ג׳אז ומוזיקה טורקית פסיכדלית ישנה כבר היו לדבר שבשגרה.

בקרב מכריי לא חסרים חפרני ונוברי מוזיקה למיניהם, כל אחד בתחומי העניין שלו ואיש מהם לא בוחל באמצעים. אחדים מהם היו אף מאד קנאים לשלל הציד שלהם ולא תמיד ששו לחלוק אותו עם אחרים, מסיבות ברורות. תמיד היה שיר אחד שניסיתי לשים עליו את ידי אך חוסר ההתמצאות שלי בפורמטים ותחקירים מוזיקליים גרם לי להסתחרר בכל פעם שרק ניסיתי טיפה יותר מהרגיל. שחררתי את העניין וכמעט שהשיר, של נינו ניקולאידיס, נשכח מלבי.

Nino Nikolaidis - Ne Sevenim Var Ne Soranim

ו.. לא יכול להיות. אני חיפשתי את השיר הזה בנרות, רבתי עם דיג׳יי-מפיק שיעשה לי עותק ממנו כי אין להשיג אותו. נינו פאקינ ניקולאידיס באוזן שלי, ככה, רשום באפל מיוזיק. אין שום בעיה כי הרי מדובר בעוד אלבום שעשו לו הוצאה מחודשת, ועכשיו הוא זמין להורדה.

ההתרגשות והמרירות יצרו חיה חדשה - ״האני שקשה להרשים״ - יש כבר הכל, ואפל מיוזיק הגיעה לכל פינה. אין כזה דבר להתגעגע לשיר, ויש לי את כל המוזיקה שאני רוצה. זוהי מלאכה שלא שלי וכל שנותר לי הוא ליהנות ממנה; ומה רע בעצם בהנאה גרידא? אולי אני צריך לחגוג את זה שאני עונה על תבנית נוף המולדת שלי? זו שהאלגוריתם של אפל מיוזיק פיענח כבר לפני שנה? אולי...