בהגיעי בפעם הראשונה לג'מייקה לפני כמעט שני עשורים, הגעתי כנער צנום, מחוצ'קן, לבנבן וחסר בטחון אשר למד את רוב מה שהוא יודע על ג'מייקה דרך הפילטר של אנגליה, כי לפני ששמעתי רגאיי וסקא הייתי שומע להקות בריט –פופ רגיש של הניינטיז ומוזיקה בריטית ענוגה של הסיקסטיז. כשיצאתי מהמטוס במונטגו ביי חטפתי סטירת לחי תרבותית מצלצלת; לפני שנסעתי ניסיתי ללמוד מאנשים שהיו שם וממילוני פאטווה (הניב המקומי) שהסתובבו והייתי די בטוח שאצליח להשחיל מילה או לפחות להבין שלוש, אבל כשסוף סוף הגעתי והתברר שאני לא מבין מילה ממה שנאמר. מזג האויר היה חם ובעיקר לח והאנרגיה של האנשים הייתה חדשה לכל מה שהכרתי עד אז. לא ממש פענחתי את הקודים החברתיים ואיכשהו הייתה לי כל הזמן את התחושה כאילו משהו הולך לירות בי (חס ושלום)/ להוריד עלי מצ'טה (חס וחלילה)/ או סתם להרביץ לי ולשדוד אותי ולהשאיר אותי מדמם תחת עץ רענן בג'ונגל. אכול פרנויות ופחד נעורים נפלתי טוב (בזכות גיל ראסטה שדאג שידאגו לי) והגעתי לבית של משפחה ג'מייקנית חמימה איפשהו בין סיינט אן לסיינט מרי. ראש המשפחה, דונובן, ג'מייקני אסלי עם שם הכי טיפוסי, לקח אותי תחת חסותו. הגעתי לבד לג'מייקה ודונובן לקח אותי בתור פרויקט כמו בתוכנית טלוויזיה של "לפני ואחרי" להפוך את הנער הישראלי עם המבטא הבריטי הלא ברור הזה לאחד מהחבר'ה, או כמו שאומרים ל"יארדי". דונובן הביט בי במבט נוקב וסרק אותי בעיני רנטגן מקצות הבהונות ועד לתלתל ה"אלוויסי" שהסתלסל לי מהראש. הוא צקצק בשיניו ברעש חריקה של אי שביעות רצון, הביט על נעליי הספורט "נייקי" שנעלתי ואמר בשפה שלא ממש הבנתי: "יאללה בוא נלך לקנות לך נעלים, אתה לא יכול להסתובב בג'מייקה עם נעלים כאלה, בוא נלך לשוק לקנות לך קלרקס". על זאת הוסיף שאני חייב לקנות כובע ושאני דחוף ירים את המכנסיים לקו המותניים, כי מי שהולך נמוך עם המכנסיים נראה כאילו הוא יצא מהכלא וזה לא מתאים.

רגע, מה? קלרקס? אוקיי, ברור שהכרתי קלרקס אבל הייתי בטוח שזה נעליים של מודס בריטיים כאלה מצוחצחים ומגונדרים או לחילופין של ג'נטלמנים בריטיים שהולכים לצפות בציפורים כשכלב סאן ברנרד צועד לידם באדישות. זרמתי עם דונובן וירדנו לשוק של אוצ'ו ריוס, שם קנינו זוג קלרקס (יש מצב שזה היה חיקוי ג'מייקני זול יותר- אבל תזרמו עם הסיפור). שמתי את זוג נעלי הדזרט בוטס על הרגלים והופה, פתאום אתה מתחיל ללכת בג'מייקה כמו אחד שהולך עם קלרקס - אתה פוקח את עיניך ומביט על הסובבים ומתחיל לאט לאט לקלוט - קלרקס נעולות על רגליהם של כולם ולכל קליקה סגנון משלה; הזקנים שיושבים באיזה רום בר דלוח באמצע שום מקום ומשחקים דומינו, הילדים בגטו שרצים ומשחקים כדורגל עם כדור מאולתר, נערים עבריינים שמתהדרים בדגמי קלרקס שלא חלמת שקיימים ועד לרחבות הדאנסהול שמגיעים לשם כל התותחים הכבדים עם קלרקס שנשלפו ממגזיני אופנה.

המבט מזווית הנעל על ג'מייקה פתאום נתן לי הבנה עמוקה יותר על העם הג'מייקני, על הקשר שלו עם "ארץ האם" (מושג בעייתי שמתאר את אנגליה במקרה הזה ולא את אפריקה), את ההיאחזות שלו במותג שמסמל הצלחה ורצון עז להתהדר בחפץ שמגיע מחוץ לאי ועוד מאנגליה הנוצצת בעין ג'מייקנית. לפי הקלרקס שאותו פלוני נועל אתה יודע בדיוק לזהות את מעמדו הכלכלי ואת שיוכו החברתי. בחלוקה גסה – דזרט בוט שחור גבוה של קלרקס- מעמד בינוני נמוך- הנעל הנפוצה ביותר. דזרט בוט שחור/ חום כהה שחוק שסוליית הקרפ שלו נמחקה- מעמד עני/ תושב כפר או חקלאי- או מגדל גנג'ה. קלרקס וואלביז מנצנצות מדגם של סדרה במהדורה מוגבלת- גנגסטר ממעמד גבוה שכנראה לא גר יותר בג'מייקה והוא בביקור מולדת/ או גורש חזרה לג'מייקה וכל מה שנשאר לו זה הקלרקס ושרשרת זהב ארוכה עד הפופיק. וולאביז שחורות נמוכות רגילות מעור שחור- תלמידי בית ספר. היו גם את הקלרקס "בנק רובר" – שעליהן יש מחלוקת מהו הדגם המקורי, מומחים טוענים שבנק רובר המקורי הוא כזה עם שתי כיסים בצדדים ששימש להברחות ג'נג'ה או סתם לנשיאת וויד במקום מסתור וחלק טענו שהבנק רובר – נקרא בשם זה בגלל שהיה מצוייר על הלוגו של הדזרט "טרק" נווד שאוחז תרמיל מסע ובדמיון הג'מייקני הוא הצטייר להם בתור שודד בנקים.

Little John - Clark's Booty (Clark's Booty) - (Father Jungle Rock Riddim)

ברגע שנפתחה לי צ'קרת הקלרקס התחלתי במהרה לשים לב ששם המותג מככב בשירים כבר משנות השבעים; בלהיט של דילינג'ר משנת 1977 אתה כבר שומע רפרנסים לקלרקס המכונה בחיבה "קלרקס בוטי", דרך כל עידן הראב-א-דאב שבו ההתהדרות בקלרקס הפכה להיות סטנדרט באינספור שירים, עד כדיי התייחסויות אזוטריות לעובי הסוליה בשיר "No More Lean Boot" של הזמר מייקל פאלמר שהיה הזמר של שנת 1984, בשיר שכל משמעותו היא - "אין לי יותר סוליה שחוקה בנעלי- סיימתי עם זה" מה שאומר מהיום והלאה הוא יצעד רק בנעלי קלרקס חדשות מהניילון ואפילו לא יספיק לשחוק את סוליית נעליו, מה שמעיד על הדובר שהוא טיפס בסולם החברתי והדבר ניכר על הקלרקס שעל רגליו. רגע, לפני שנמשיך לדבר על ראשוני הרוד בויז הג'מייקנים ועד אחרון גיברי הדאנסהול של ימינו שעדיין נושאים את הקלרקס שלהם על נס, יש שאלה אחת שחייבת להענות, ׳איך התחיל כל הסיפור הזה של הקלרקס בכלל׳?

Ranking Joe- Clarks Booty Style

למעשה, גם על גרסת המקור ישנם ויכוחים, אומרים שהמקור הוא נעל של הבריגדות הבריטיות (הבריגדה השמינית ליתר דיוק) ששירתו באזור מצרים והנעל עוצבה ע"י סנדלרים מצריים עבור החיילים שנעליהם לא הותאמו לתנאי המדבר. עוד נעל שהיא גם מאבותיה הקדומים של ה"דזרט" היא נעל דרום אפריקאית בשם "Veldskoen" המכונה בחיבה "ווליז" שעוצבה ע"י אירופאים שהתיישבו בדרום אפריקה ולימים התגלגלה הנעל המדוברת גם לנמיביה וזכתה לגרסאות אפריקאיות מרובות. את הפטנט הזה, נת'ן קלרקס, בן למשפחת ייצרני נעלים מסאמרסט שבאנגליה, לקח והפיץ באופן מסחרי בשנת 1950 את ה"דזרט בוט קלרקס" המקורי והשאר היסטוריה. ומאז, למותג היסטוריה ארוכה של חיבורים ואימוצים ע"י קבוצות נוער חתרניות; מתנועת הביט בארה"ב (שהם התנועה שקדמה להיפים), דרך המודס הבריטים שאימצו את הנעל אל רגליהם, כי זאת הייתה נעל בעלת מראה אלגנטי שעדיין היה נח להתניע בעזרתה סטרטר של קטנועי וספה או למברטה ברחבי אנגלי. גם במרד הסטודנטים בפריז בשנת 1968 בו נראו הסטודנטים נועלים קלרקס בהפגנות המיתולוגיות. ועד שלימים, הרייברים של מאנצ'סטר אף הם ינעלו קלרקס בגאווה כמוצר בריטי מסוגנן שמתאים לכל אקלים ועדיין מזוהה עם ערכים של אינדיבידואליות וחיבור לקרקע.

הקשר האנגלו-ג'מייקני מתחיל עם ראשוני המהגרים שהגיעו לאנגליה מג'מייקה על ספינות ייבוא הבננות אל הממלכה, אותם ראשוני מהגרים היו שולחים מזוודות ומכולות מלאות בכל טוב לקרוביהם באי. למרות החום של ג'מייקה לעומת הצינה הבריטית נשלחו אל האי מיטב החליפות, סוודרים, גרבי צמר מעוינות, כובעי לבד חורפיים וכמובן, ערמות של נעלי קלרקס, הפירמה הפופולרית דאז. כמו כל דבר "חדש" שמגיע לאי הוא זוכה לתהודה ברחבי האי כולו. כל ג'מייקני שכיבד את עצמו אז דאג להתהדר בנעלי הקלרקס שהגיעו מן המרחקים ואחד שלא היה לא זוג נעלים בוהקות על רגליו עשה את כל אשר ניתן לעשות בכדיי להשיג את הזוג המיוחל. התופעה רק צמחה לממדים כמעט מפלצתיים לאורך השנים. 
כשוייבז קארטל המלך של הדאנסהול של העשור השני למאה ה-21 יצא עם השיר שלו "קלרקס", הוא נגע במיתר החשוף הזה ורק הצית יותר את התופעה שבערה ממילא. השיר ירד לרזולוציה של איך צריך לנקות את הנעלים במברשת שיניים, וציין שלל שמות של דגמים. כמובן שמחירי הקלרקס זינקו בכל רחבי האי והמפעל בעיירה האנגלית הרדומה הרגיש ביתר עוצמה את כוח הקנייה הג'מייקני. למעשה לאורך השנים החברה קלרקס, לא שמה את פעמה לכיוון הציבור הג'מייקני והתמקדה בלייצר נעלי נוחות לג'נטלמנים וגברות אנגליים ורק בסוף שנת 2012 לאחר שחוקר התרבות, הצלם והמפיק אל ניומן המכונה אל פינגרס הצליח להעיר את תשומת ליבם לתופעה. התוצאה הביאה שיתוף פעולה במסגרתו הוציאו לאור את הספרClarks in JamaicaClarks in Jamaica אשר מרכז את קורותיו של הרומן הארוך הזה. יחד עם יציאת הספר החלו מדורי האופנה ומגזיני האופנה להתייחס לחיבור הייחודי הזה. אל ניומן הגדיל ואף ערך אוסף מוזיקלי שמרכז כמה וכמה ממיטב המנוני הקלרקס הג'מייקנים ואפילו תערוכת צילומים בנושא. הנגזרת החשובה של קלרקס, המותג "Clarks Originals" כיום מכירה ומחבקת את החיבור ובכלל מוקירה מוזיקאים ואנשי תרבות מכל מיני ז'אנרים כמו MF Doom, Toddla T ויוצרת שיתופי פעולה כגון Stussy,Supreme ועוד ים של חיבורים עם מעצבים ומותגים אורחים שנותנים את המחווה שלהם לנעלים הקלאסיות. בד בבד תחת המטריה "Clarks" (בלי ה-Originals) ממשיכה לייצר נעלי נוחות סולידיים לפנסיונרים ברחבי העולם.

VYBZ KARTEL - CLARKS ft. POPCAAN / GAZA SLIM (OFFICIAL VIDEO) @MixtapeYARDY



*לנעלי קלרקס יש סוליות קרפ, המכונים בג'מייקה גם "צ'יז"- המינוס בנעליים האלה זה ש"קרפ" זה חומר שנשחק די מהר.
**היו כמה בלוגים של אופנה והנעלה שהגדירו את הדגם "קלרקס וואלאבי" בתור "הנעל המכוערת בעולם"- לך תבין אנשים..
***בישראל הייתה נעל מיתולוגית שנות השישים והשבעים שהייתה העתק של קלרקס העונה לשם: "יגואר". חבל שסגרו את המפעל

.

ולמי שנשאר טעם של עוד, כתבה של ה BBC על קרלקס

Jamaican music's love affair with Clarks shoes